פסיכולוגיה יהודית

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: פעמים רבות אנו שומעים על פסיכולוגיה יהודית.  והרי אנו יהודים, ולפי זה, אין לפנות לפסיכולוג שמטפל בשיטה אחרת.  האמנם קיימת פסיכולוגיה כזאת?

ת: קודם כל, אנחנו לא פסיכולוגים, אלא לומדי תורה ומקיימי תורה, והפסיכולוגיה אינה המקצוע שלנו.  אך אנו גם עסוקים בתיקון המידות, והתחום הזה משיק לפסיכולוגיה: תורת המידות משיקה לתורת הנפש.

ש: באיזה כיוון, תורת המידות שלנו משפיעה על הפסיכולוגיה שהיא תורת הנפש, או בכיוון השני הפסיכולוגיה מסייעת לתיקון המידות?

ת: גם וגם. קודם מתורת המידות אל עבר הפסיכולוגיה.  הרי הפסיכולוגיה מבוססת על שנים: תאוריות מצד אחד ועל ניסויים ותצפיות מצד שני.  ניסויים ותצפיות משתדלים להיות מדעיים כמה שאפשר, אם כי לא יכולים להיות לגמרי מדעיים, שהרי יש עובדות ויש פירוש של עובדות לאור תיאוריות.  אך התיאוריות עצמן, כגון של פרויד, אדלר, יונג והלאה, הן השערות בעלמא, שבודאי אי אפשר להוכיחן עד תום.  אז גם לנו יש תיאוריות על מהות הנפש שקיבלנו ממשה מסיני.  פסיכולוג לא יכול לטעון שהוא לגמרי מתבסס על עובדות, ללא שום זיקה לאיזו השקפת עולם, ואם הוא טוען שאין לו השקפת עולם – הרי זו בעצמה השקפת עולם...

ש: אם כך, כל הפסיכולוגיה עומדת על כרעי תרנגולת...

ת: לא נכון.  אבל היא צריכה סינון.  לכן יש לפנות  לפסיכולוג ירא שמים שבאופן טבעי מסנן.  וכן סטודנט לפסיכולוגיה צריך להיות בקשר עם תלמיד חכם שיעזור לו במלאכה זו.

ש: אפשר לקבל דוגמה?

ת: הינה דוגמה מרכזית. הפסיכולוג רוצה לעזור לאדם להיות נורמלי.  אך איך אני מגדיר נורמלי?  אוביקטיבית, על ידי סטטיסטיקה?  ודאי לא.  אם רוב האנשים יהיו חלילה נואפים, האם זה הופך לנורמלי, חלילה?  אם כן, נורמלי נקבע על פי אמות מידות מסויימות.  למשל, אם אדם מתגבר על יצרו, ועקב זה מאוד קשה לו, ריבונו של עולם אומר לנו שהוא נורמלי, שהוא גיבור, שהוא אהוב למעלה.

ש: ומה עם הכיוון השני, שתורת הנפש משפיעה על תורת המידות?

ת: תמיד הכרת הנפש יכולה לסייע.  מרן הרב קוק כותב שאפשר להסתייע מהחידושים בתורת הנפש, כמובן אחרי סינון, עבור עבודת תיקון המידות (אורות הקודש ג רלד).  "משם נקח לעבוד את אלהינו". 

ש: מכל ידיעה אפשר להיעזר לעבוד את ד'?

ת: אחרי סינון כמו שאמרנו.

ש: אבל למה שלא תהיה לנו פסיכולוגיה יהודית מכף רגל עד ראש, החל מהכרת תורת הנפש ועד הטיפול המעשיי?

ת: כרגע אין לנו.  ודאי שהיא קיימת אבל עוד לא הגענו אליה.  אומרים מליצה שהרמב"ם "גייר" את אריסטו, כלומר הוציא מאריסטו דברים טובים שיעזרו לנו וסידר אותם באופן שיטתי.  עוד לא קם מי שיגייר פרויד-אדלר-יונג ועוד.  גם מרן הרב קוק לא עסק בזה.  וגם גדולי עולם אחרים.

ש: אבל למה לגייר.  למה לא לקחת ממה שיש לנו?

ת: זה יבוא.  אמנם אנו מוצאים אצל בעל התניא פסיכולוגיה אלהית עמוקה מאוד, כגון ענין שתי הנפשות, הנפש הטובה והנפש הרעה, וגם מרן הרב קוק מדגיש חשיבות ידיעה זו (אורות הקודש ג קלה. ג רלה), אבל זה לא נבנה בצורה שיטתית כדי לגזור ממנו דרך טיפולית לאנשים בעלי הפרעות נפשיות.

ש: פסיכולוגיה זה רק עבור הפרעות נפשיות?

ת: כן.  אדם נורמלי אינו זקוק לפסיכולוג על כל צעד ושעל.  הוא צריך חינוך.  הוא צריך ספרי מוסר. אני לא צריך שיטת 12 צעדים כדי לקנות מידות טובות, יש לי מסילת ישרים.  12 צעדים הם בשביל מי שיש לו התמכרות.  כמובן מי שיש לו בעיה נפשית אמיתית, לא די במסילת ישרים.

ש: לכולנו יש התמכרויות יצריות?

ת: כן לצערנו.  אך לא במובן הפסיכו-פטולוגי.  יש להבחין בין שני מקצועות: חינוך ופסיכולוגיה.  אך כאמור יש זיקה ביניהם.

ש: יש רב אחד שטוען שהפסיכולוגיה היהודית שלו היא שילוב בין יישור הדעות ויישור ההתנהגויות.  שיש פסיכולוגים הכרתיים ויש פסיכולוגים התנהגותיים, והיהדות משלבת.

ת: בודאי הוא צודק. זו  לא ההמצאה.  זה נמצא בהלכות דעות לרמב"ם.  אבל גם הגויים יודעים זאת, הם חידשו שיטת CBT, טיפול הכרתי-התנהגותי, שאמנם יש עליה קושיות תיאורטיות רבות, שהיא יותר מדי סמפטומתית וגם פחות מידי אישית, ולא כאן המקום לדון בזה.  אבל עובדה שהיא פועלת טוב מאוד ומרפאה רוב גדול של האנשים, הרבה יותר מפסיכואנליזה על אף העומק הגדול שלה.

ש: אם הזכרנו פסיכואנליזה ותת מודע, הרי רבי ישראל סלנטר כבר דיבר על זה לפני כן על הכחות האפלים והכחות הבהירים, וכן יש סימוכים לאדלר בכמה דברי חז"ל.  ובודאי ליונג עם תת המודע הקבוצתי, שלא לדבר על ויקטור פרנקל וחיפוש המשמעות...

ת: ידוע.  יש על זה שתי תשובות.  ראשית, נכון שיש דברים משותפים, אך יש גם הבדלים עצומים, שהם גוברים על המשותף.  שנית, וזה דומה להערה הראשונה, אבל בסגנון אחר.  בכל תיאוריה בעולם, גם מוטעית לחלוטין, יש תמיד ניצוץ של אמת, שאם לא כן, לא הייתה מחזיקה מעמד.  לכן תמיד אפשר למצוא לה איזה מקום בקודש שתומך בה.  אבל זה רק ניצוץ, כמו כמה ויטימינים בודדים בכוס מים מלוכלכים... 

ש: אך נחזור לפסיכולוגיה יהודית.  יש טוענים שהפסיכולוגיה הנהוגה מבוססת על הנצרות, כלומר דטרמיניטטית ופסימית.  ולעומתה הפסיכולוגיה שלנו בנויה על בחירה חופשית ומתוך כך על אופטימיזם.

ת: ודאי כך אנו חושבים, אך זה לא די כדי לבנות שיטה טיפולית.  וגם לגבי הפסיכולוגים, אין להכליל בצורה כה קיצונית.  אם הם פסימיים שאין תקוה, אז למה הם מטפלים באנשים במסירות, וב"ה במקרים רבים מניבים פרי של רפואה.  לא תמיד, אך גם הצלחה חלקית היא יקרה.

ש: ובסיכום?

ת: המקצוע שלנו "טהרת מידות הנפש" (אורות הקודש ג רלג-רסד), שהוא מקצוע גדול וקדוש.  באשר לפסיכולוגיה שמטפלת באנשים עם הפרעות נפשיות, בכל תיאוריה הקיימת, יש צד של אמת, וכמובן גם צד של שקר.  לכן רוב הפסיכולוגים הינם אקלקטיים ולוקחים מכל שיטה מה שמתאים לבעיה הניצבת בפניהם.  עלינו לדאוג שיהיו פסיכולוגיים יראי שמים, שניזונים מאמונה בתורה ולא נותנים הדרכה בניגוד לתורה.  וכמובן, גם פסיכולוגיות יראות שמים.  יראת שמים אינו פרט באישיות, היא מטביעה חותם על כל האישיות.