ציון האדמו"ר מזוועהיל

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: בשנים האחרונות, יש מנהג חדש לפקוד את קברו של האדמו"ר מזוועהיל, שנמצא בבית העלמין בגבעת רם על יד גן סאקר, וטוענים שזה פועל ישועות.  מה מיוחד באדמו"ר זה לעומת כל גדולי ישראל מכל הדורות?

ת: אין משהו מיוחד.  היו בדורו הרבה גדולים ממנו, וקל וחומר בדורות הקודמים.  ודאי הוא היה תלמיד חכם וצדיק וגם נאסר בסיביר שנים רבות, וחי בירושלים בחיים מאוד צנועים, אך  לא היה יותר מאחרים.

ש: אז מה קרה שיש נהירה כל כך גדולה?

ת: לפני כעשר שנים, אשה צדיקה, ראתה את קברו, ונדרה שאם יעשה ישועה לאחותה שתתארס, היא תדאג לשפץ אותו ולהפוך אותו למקום ביקור קדוש.  וכן היה, והיא השקיעה הרבה.  גם חסיד גור מאנגליה חלם שמי שיבקר את הקבר שני וחמישי ושני, תהיה לו ישועה, וכן היה.  אז גם חסידי גור השקיעו שם.  כך הפך המקום לאבן שואבת לכל מחפש ישועות: רפואה, זיווג, ילדים, פרנסה ועוד.

ש: וזוכים לישועות?

ת: חלק כן, חלק לא.  כמו על כל קברי שאר הצדיקים.  ויש גם אנשים שלא הולכים לקברי צדיקים וזוכים לישועה.

ש: ואולי בכל זאת לאדמו"ר מזוועהיל, יש סגולה מיוחדת לעשות ישועות?  רואים את התמונה שלו בפרסומים ובאמת נראה קדוש.

ת: בתמונה זה לא הוא, אלא האדמו"ר הראשון, הרב גדליה משה גולדמן. הוא האדמו"ר החמישי, שגם נקרא באותו שם.  על כל פנים, לא מצינו מקור לזה שלקברו של אדמו"ר מסויים יש סגולה מיוחדת לישועות.

ש: ומה כן הדרך הנכונה למי שצריך ישועה?

ת: תשובה ותפילה וצדקה, כדברי חז"ל (בראשית רבה מד יב. תפילת מוסף ימים נוראים).

ש: ואין ערך לביקור קברי צדיקים?

ש: ודאי יש ערך.  הנה כלב בן יפונה הלך לקברי האבות במערת המכפלה.  וכן בכל הדורות.  ולענייננו, בודאי האבות במערת המכפלה גדולים מהאדמו"ר מזוועהיל לאין ערוך.  וכן קבר רחל.  וכן קבר רשב"י או רבי מאיר בעל הנס או הרמב"ם ועוד.

ש: באגרת הגר"א, הוא מתנגד לביקורי בית קברות?

ת: כן.  אך אין משם הוכחה ברורה.  זו אגרת לאשתו הרבנית, ואולי אמר כן רק לנשים.  ובמקום אחר על תיקוני זוהר הוא מזכיר לשבח קברי צדיקים (תקו"ז דף כב תיקון שתיתאה).  וכן רבי חיים מוולוז'ין היה מבקר על קברו.

ש: נראה שהרמב"ם שלל...

ת: נכון, והוא מביא בשם ירושלמי שדברי הצדיקים הם זכרונם (הלכות אבל ד ד).  אבל בפועל יהודים נהגו לבקר קברים.  אך אם מישהו ישאל: מה עדיף, לבקר קבר הרמב"ם או ללמוד רמב"ם, נגיד לו שעדיף ללמוד רמב"ם.

ש: יש אפילו שנוסעים לקברי צדיקים חו"ל?

ת: יש מתירים.  אך זה היתר קלוש.  האם מבלי אין קברים בארץ ישראל?! (עיין שו"ת משפט כהן ס' קמז).

ש: ולהיפך יש שפוקדים דווקא קברים ביהודה ושומרון, כגון קבר יוסף...

ת: נכון.  יש בזה מעלה נוספת של ישוב הארץ.  כמובן – הכל בתיאום עם צה"ל ('קום התהלך בארץ סי' לג).

ש: שמעתי שיש פוקדים קבר של דרוזי?

ת: כן.  קבר סידי איברהים, על יד הבניאס, וטוענים שזה קברו של נכדו של משה רבנו.  אבל אלה בודדים, ואין לזה שום מקור.  יש אפילו סיפור יותר מוזר של "קבר שמעון הצדיק", שאינו שמעון הצדיק התנא, אלא על יד דגניה, קברו של סוס אחד, שנקרא שמעון, שהיה מוביל מברכבות טיולים והיה מאוד ידידותי ומסור.

ש: אז זו רמיה!

ת: לא.  אנשי דגניה מודיעים לכולם שאין זה צדיק דורות אלא סוס, אבל יש שמתעקשים בכל זאת לבקר שם ולהדליק נרות.  אבל שוב אלה בודדים יוצאי דופן, ד' ירחם עליהם.

אבל המנהג של קברי צדיקים הוא אמיתי, אם כי כמובן יש דברים יותר אמיתיים: תשובה ותפילה וצדקה.

ש:אולי יש מעלה לקברו של האדמו"ר מזוועהיל שזה לא רק פעם בשנה כמו למשל קבר רשב"י אלא כל שני וחמישי.  וכן הוא נמצא במקום נגיש.

ת: אז יש יותר טוב.  הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך אמר: "בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד הגליל?  כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים, אני הולך להר הרצל, לקברי הצדיקים אשר נפלו על קידוש השם" (הרי"צ רימון בספר הלכה במקורה – צבא בשם הרב ישראל מאיר לאו.  וכן בספר אורו של עולם לרב יוסף אליהו עמ' 380).