מחאה נגד השחתת המשפחה

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: יום חמישי ג' בסיון, אמור להתקיים בירושלים מצעד הגאוה שהוא באמת מצעד התועבה, וכנגדו, עצרת מחאה על הפגיעה בקדושת העיר. אבל האם אין בכך פגיעה ב"ואהבת לרעך כמוך"? או הלבנת פנים?  ואולי עדיף להתעלם ולא לעורר את הנושא?  הרב הראשי לירושלים קרא שלא לתלות דגלי הגאוה בעיר, - האם אין זכות לכל אחד לתלות דגל שירצה?

תשובה: א. יש להבחין בין הנושא לבין המושא.  אנו אוהבים את כל היהודים, גם החוטאים והפושעים והטועים והמבולבלים והמזיקים וההורסים, אבל אנחנו שונאים את מעשיהם המקולקים, ומתוך כך אנו פועלים בכל כוחנו נגד אותו רוע, - וזאת לא מתוך שנאת אותם יהודים, אלא אדרבה מתוך אהבת אותם יהודים, כדי להצילם מבאר שחת ולתת להם חיים יותר מאירים, יותר טובים, יותר נעלים, יותר מאושרים.

משל למה הדבר דומה, באב הרואה את בנו האהוב עליו כנפשו, אוחז באבוקה כדי לשרוף את בית המשפחה, בודאי  יצעק עליו בכל כוחו כדי לחדול, ודאי אין זה הזמן להבינו, להכילו, לכבדו בדרכו, ולתת לו להתהלך כאות נפשו.

ועוד משל, בליל הסדר יושבים ארבעה בנים, חכם, רשע, תם ואינו יודע לשאול.  גם הרשע הינו שייך למשפחה ומוזמן באהבה.  אבל יחד עם זה יש צורך לומר לו דברים נכוחים בכל תוקף "ולהקהות את שיניו".

ב. והוא הדין בהלבנת פנים.  העלבון אינו נגד אותם האנשים אלא נגד דעותיהם העלובות והנוראות, שמכלות כל חלקה טובה, ששורפות את המשפחה בישראל.  ראה באיזו תקיפות דיברו נביאינו, כגון ישעיה פרק א, "קציני סדום" "עם עמורה" "צריי" "אויביי", ויחד עם זה הוא מסיים באהבה גדולה "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה".  ועיין רמב"ם הלכות תשובה ו ח.

ג. למה אתה טוען שמותר לכל אחד לתלות את דגלו, אבל שאסור לרבה של ירושלים לומר את דברו?!  לא רק שמותר לו אלא הוא חייב, כי דגל אינו סתם תמונה או סתם סמרטוט.  דגל הוא דבר נעלה, כמו שכתוב "ובשם אלהינו נדגול", "ודגלו עלי אהבה".  כידוע הדגלים שלנו במדבר היו מעין הדגלים של המלאכים במרום.  דגל חייב להיות טהור, שמימי, מרומם, ולא מתועב ושפל.  לא דגל של שדים אלא דגל של מלאכים.

ודאי על הרב הראשי למחות. כאשר מדינה הולכת בדרך מקולקלת, ואנשי הרוח מרכינים את ראשם בשתיקה ובהכנעה, המדינה אבודה, חלילה.  אך כאשר הם מוחים, יודעים אנו נאמנה שסוף המדינה להתרפא, בעזרת ד'.

ד. יש להבין שלא מדובר כאן בתופעה שולית, אלא במלחמת תרבות נוראה.  שריפת המשפחה היא יותר מסוכנת מפצצה גרעינית מאירן.  בודאי צה"ל לא מתבקש לחייך וללטף.

ה. בסיכום, המחאה הנוראה נגד מצעד הגאוה  אינה שנאה, אלא אדרבה אהבה לאנשים אלה.  ונוסף לאהבה, גם רחמנות, למי שאחרים חושבים עבורו Let us think for you .אנו רוצים לחלצם מן המיצר ולתת להם כנפים להתרומם מן הבוץ כלפי מעלה.