כן כן התגרשי

הרב שלמה אבינר

 

ש:אנו נשואים שנה ובעלי מרביץ לי ומעליב אותי תכופות.  הוא גם מגביל אותי.

ת: לכו מיד לייעוץ נישואים.

ש: בעלי לא ילך.  הוא לא מהסוג מקשיב.  הוא יודע את הכל.

ת: יש לכם ילדים?

ש: לא.

ת: אז התגרשו.  אולי בבית-הדין יהיה נס, הרבנים ינזפו בו, הוא ילך לייעוץ נישואים, הכל יסתדר, ומה טוב.  זו התקוה היחידה.  אם לא, התגרשו.

ש: מותר להתגרש?

ת: כן.  כתוב בתורה.  לצערנו יש אנשים רבים שמתגרשים על דברים של מה בכך, בגלל שהם אינדיבידואליסטים יתר על המדה, ומקפידים על כל דבר קטן.  זה רע מאוד.  אך אם התנהגות בעלך היא בלתי נסבלת, אז בשביל זה התורה התירה גירושין.

ש: רב אמר לי שאם מתגרשים המזבח בוכה...

ת: נכון.  מעשה ברב שאמר זאת לאשה שסבלה רבות ורצתה להתגרש.  השיבה לו: אני בכיתי כל כך הרבה, אז גם המזבח יבכה פעם אחת.

ש: אני מבינה אותה...

ת: ועוד סיפור על רב שאמר לאשה: אליהו הנביא התגלה אליי בחלום ואמר לי שאם את מתגרשת, זה מעכב את ביאת המשיח.  השיבה לו: פעם הבאה שאליהו יבוא אליך, שלח אותו אליי ישירות ואני אסביר לו.  הוא יבין.

ש: אין סלחנות על מכות?  אשה לא צריכה לסבול מכות בשביל שלום בית?

ת: לא.  זה לא בית.  זה גיהנם.  גם על אלימות מילולית, אין סלחנות.  וגם על מה שהוא מצער צעדיך, אין סלחנות.  את עדיין אוהבת אותו?

ש: כן.  יש רגעים טובים מאוד.

ת: ודאי.  בעל מכה אינו מכה ללא הפסקה.  הוא מכה, מבקש סליחה.  מעליב, קונה פרח.  אוסר לצאת, מביא לך גלידה.  כך הוא בעל מכה, ומכיון שאשה רוצה להיות עובדת סוציאלית קטנה של בעלה, היא ממשיכה לסבול.  אך גם אם את מוכנה לסבול, יש לדעת שילדים יגדלו אומללים בבית כזה.  ילדים צריכים אבא ואמא אוהבים, ולא אבא שמציק לאמא. וגם אחר כך יש להם בעצמם קשיים להתחתן ולחיות חיי משפחה תקינים, כיון שלא ראו דגם לחיקוי.

ש: ואולי אני האשמה בכל...

ת: אכן, בעל אלים גם מצליח להכניס בתוך אשתו רגשי אשמה.  זה חלק מההטרדה הנפשית.  אנא קני את הספר "הטרדה נפשית" למארי-פראנס היריגוין, הוצאת כתר.  היא פסיכולוגית גדולה.

ש: אם אתגרש, זה יצער את הוריי...

ת: נכון.  ואם לא תתגרשי ותחיי בגהינם, זה יצער אותם עוד יותר.  על כגון זה נאמר: עדיף סוף נורא מאשר נורא בלי סוף.

ש: ואולי לא אצליח להתחתן שוב?

ת: בע"ה תצליחי.  אשה גרושה אינה סוג ב'.  תתחתני שוב ותהיי מאושרת.  ויהי רצון שגם בעלך יעשה תשובה ויתחתן שוב.

ש: בעלי אמר לי שאם אני רוצה להתגרש, אז שאעזוב את הבית מיד.

ת: אל תנקטי בשום צעד בלי להתייעץ עם עורכת דין או טוענת רבנית.  וד' יברך אותך.

 

נספח

קצת מדברי רבותינו על חומרת הכאת אשתו

רמ"א: "איש המכה את אשתו עבירה בידו כמכה חבירו... ואינו מדרך בני ישראל להכות נשותיהם, מעשה כותים הוא" (אה"ע קנד ג).

 

רשב"א: "אין לבעל להכות את אשתו, דלחיים נתנה ולא לצער, ואדרבה צריך לכבד אותה יותר מגופו" (ח"ז תעז).


המהר"ם מרוטנבורג: "והמכה את אשתו - מקובלני שיש יותר להחמיר בו מבמכה את חבירו, דבחבירו אינו חייב בכבודו, ובאשתו חייב בכבודה.  ודרך הגויים בכך, אבל חלילה וחלילה לשום בן ברית מעשות זאת.  והעושה, יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולעונשו בכל מיני רידוי ואף לקוץ ידו אם רגיל בכך" (סי' פא). "ואין זה דרך בני עמנו להכות נשותיהן כמנהג אומות העולם, חלילה לבני ברית מעשות כדבר הזה" (סי' רצא).


שו"ת בנימין זאב: "גדול עונו מנשא המכה את אשתו, כי הגדיל לעשות הרע בעיני ד', עד שהוא עובר בלאו".  "אין לך עובר על תקנת חז"ל גדול מזה שמכה אותה תמיד ומבזה, דתקנת חז"ל הוא שלא יכה אדם את אשתו, ויהיה זהיר בכבודה" (סי' פח).


רמב"ם: "הבעל שחבל באשתו, חייב לשלם לה מיד, כל הנזק והצער וכל הבושת" (הל' חובל ומזיק ד טז).


פלא יועץ: "ראוי לכל מנהיגי הערים, ליסר את אנשי זרוע, ובפרט לאנשים בני בליעל, שמכים את נשותיהם מכת אכזרי, תפח רוחם של עושי אלה, שמחזיקים את בנות ישראל כשבויות, ודורסים ומכים" (ערך הכאה).


לעומת זאת אצל הגויים: בתקנת העיר ארדנבורג Aardenburg: הבעל רשאי להכות את אשתו, לחתוך חתכים בגופה בכף רגלה ועד ראשה.


("אלימות כלפי האשה".  הרב נחום פרופ' רקובר).