האם יש עדיין חרם של רבנו גרשום?

הרב שלמה אבינר


 

ש: יש גברים שטוענים שתם תוקפו של חרם של רבנו גרשום ושמותר להתחתן עם שתי נשים?

ת: ד' ירחם עליהם.  ד' יעזור להם להתנהג כראוי ולמלא חובתם כלפי אשה אחת.

ש: אבל יש דעה שרבנו גרשום התקין רק עד סוף האלף החמישי?

ת: נכון זו דעת המהרי"ק המובאת בבית יוסף (ב"י אה"ע א), אבל הרמ"א בדרכי משה כותב שלא נוהגים כן (דרכי משה שם).  המהרי"ק הוא דעת יחיד.  וכן כותב הפתחי תשובה שכיון שהראשונים לא כתבו שיש הגבלה של זמן לחרם (ר"ן, מרדכי, מהר"ם מרוטנבורג, ראבי"ה), זה סימן שלא סברו שנגמר זמן התקנה (פת"ש שם ס"ק יט).

ש: ואי אפשר לבדוק את לשון רבנו גרשום עצמו?

ת: אין לנו אלא מה שמובא בראשונים.  ועיין באנציקלופדיה תלמודית ערך חרם דרבנו גרשום, צילום תקנות רגמ"ה, כתב יד מתוך ספר אורחות חיים לרבי אהרן כהן מלוניל (כרך יז, נפסח בסוף).

ש: למה רבנו גרשום החרים?

ת: לפי הרשב"א, בגלל רשעים שמתעללים בנשותיהם (מובא בד"מ), לפי הר"ן, כדי למנוע קטטה (מובא שם).  ויש עוד טעמים.  עיין אנציקלופדיה תלמודית שם.

ש: וכי רבנו גרשום היה הפוסק הראשי של כל קהילות אשכנז?

ת: לא.  אבל כל הקהילות הסכימו איתו.

ש: הקהילות או הרבנים?

ת: הקהילות ואז הרבנים.  הרי אין גוזרים גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכול לקבלה.  היסוד הפנימי של כח תקנות וגזרות חז"ל הוא הסכמת האומה, כפי שמסביר באריכות מרן הרב קוק בספרו אדר היקר (לח-לט): "והננו רואים, למשל, שחרם דרגמ"ה במקום שהתפשט הוא חזק ואמיץ בלב האומה כשאר איסורי תורה, אף על פי שלא היה לא תנא, ולא אמורא, אלא מפני שנתחברה לו הסכמת האומה, על כל פנים, במשך הדורות" (שם לט).

ש: אבל הספרדים לא קיבלו?

ת: נכון.  אבל עתה בארץ ישראל, כולם קיבלו.

ש: הגר"ע יוסף לא סובר כן (שו"ת יביע אומר ז אה"ע ב).

ת: נכון.  אבל בזה הוא דעת יחיד.  בשנת תש"י הרבנות הראשית לישראל, בראשות הגריא"ה הרצוג והגרבצמ"ח עוזיאל הוציאו החלטה לאמץ חרם דרגמ"ה לכל עם ישראל, אשכנזים וספרדים (ספר הרבנות הראשית לישראל א 123-120.  ועיין מאמר הגר"א שרמן, קובץ תושבע"פ כז עמ' קד).

ש: ומה יהיה הדין אם האשה ברחה לחו"ל ונעלמה ואי אפשר לתת לה גט?

ת: אכן הרמ"א מתיר (שו"ע אה"ע א י), אבל יש אוסרים (ב"ש שם ס"ק כג), ולמעשה נזקקים להיתר מאה רבנים.

ש: ומה יהיה הדין אם נשוי עשר שנים ואין ילדים, שעל פי הלכה צריך לגרשה?

ת: קודם כל להלכה לא פוסקים בימינו לגרש אחרי עשר שנים אם אין ילדים, גם לאשכנזים גם לספרדים.  ולגופו של ענין, אם אז מותר לישא אשה על אשתו או לא, זו מחלוקת, והרמ"א הביא את שתי הדעות (שו"ע אה"ע א י).  ועיין אבני נזר (שו"ת אבנ"ז א ב).  אגב, כשם שרבנו גרשום אסר לישא אשה נוספת, הוא גם גזר לא לגרש אשתו בעל כרחה.  עיין אנציקלופדיה תלמודית (שם).  ועיין בפתחי תשובה מה יותר חמור מבין שתי הגזירות (פת"ש שם ס"ק טז).

ש: ואם האשה הראשונה מסכימה שבעלה יקח נוספת, יהיה מותר?

ת: בדרכי משה (שם סק"ח) ובבית שמואל (סק"כ) אוסרים, אבל באבני נזר מביא מתירים (שם אות ג), פעם סיפר לי דיין שזוג נשוי עשר שנים ויש להם רק בן והאשה לא יכולה ללדת, אז התירו לבעל לקחת עוד אשה.  שאלתי: והראשונה מסכימה?!  - כן, דיברנו על ליבה, הסברנו לה כמה זה חשוב שבעלה יקיים מצות פריה ורביה והיא אמרה לנו שהיא מסכימה.  – קשה להאמין שהסכימה.  ומה היא עשתה אחרי שדיברו אל ליבה?  - היא יצאה לחדר השני, ובכתה.  – אז, היא לא הסכימה...

ש: לסיכום, שאלה כללית: למה דווקא רבינו גרשום נקרא מאור הגולה?  כל גדולי עולם הם מאורי הגולה!

ת: אינינו יודעים.  האדמו"ר מאוסטרובצה הסביר דרך דרוש שזה בגלל שיש בכך רמז שרבונו של עולם אינו יכול לגרשנו בעל כרחנו, וכן לקחת לו אומה אחרת.  ובזה הוא האיר עיני הגולה באהבת ישראל (תולדות חייו ואמרות רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה עמ' 52, כך כתוב בספר רמזי מאיר עמ' לח, להגה"צ מצישינוב בשם מהרה"ח ר' משה טייבלום הי"ד מסאבעלוב בשם הרה"ק מאוסטרובצא.  וכן בספר ברך משה, פרשת נצבים ד"ה נראה לפרש, בשם דודו הרבי דברי יואל מסטמאר בשם הקדומים.  ומובא בתורת התמרים עה"ת ומועדים עמ' שלד-שלו).