מי כתב שמונה הפסוקים האחרונים שבתורה

הרב שלמה אבינר

[שאל: הרב מרדכי ציון]

ש: ידועה המחלוקת מי כתב שמונה הפסוקים האחרונים שבתורה (מנחות ל א.  בבא בתרא טו א) כפי שרש"י מביא: "וימת שם משה.  אפשר משה מת וכתב: וימת שם משה? אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע (כדברי רבי יהודה).  רבי מאיר אומר: אפשר ספר התורה חסר כלום, והוא אומר: לקוח את ספר התורה הזה?!  אלא הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע" (רש"י דברים לד ה).  אז נותרת קושיא על רבי מאיר: איך משה רבנו כתב: "וימת", "ויקבר אותו בגי"?

ת: אכן קושיא חזקה.  תירצו רבי יצחק אברבנאל ורבנו בחיי על התורה שמשה רבנו גם כתב מה שעתיד להיות.

ש: אבל זה לא כתוב בלשון עתיד אלא בלשון עבר: וימת?

ת: רבנו בחיי מסביר שכך נוהגים הנביאים להשתמש בלשון עבר עבור העתיד.  הם מעל הזמן וחיים בהווה את העתיד כאילו כבר עבר.  ועיין מהרש"א במנחות.

ש: נעבור לשיטה ראשונה שלא משה רבנו כתב אלא יהושע בן נון.  האם אין זה סותר את היסוד שכל התורה היא מפי משה רבנו?  בעצם זו הקושיא של רבי מאיר.  ומה יענה רבי יהודה?  אגב, רבי אברהם אבן עזרא אכן מביא את התירוץ הזה שיהושע בן נון כתב, ואור החיים שופך עליו קיטון של רותחים, שאין ראוי לכתוב דברים כאלה, ושזו טענה של גויים, וישתקע הדבר. אבל  מה הוא רוצה מרבי אברהם אבן עזרא, הרי אלו דברי רבי יהודה?

ת: כנראה הוא יסביר שדברי רבי יהודה אינם כפשוטם, ולא ממש יהושע בן נון כתב אלא משה רבנו כתב הכל.

ש: לא מובן!  אז מה עשה יהושע בן נון?!

ת: אפשר לתרץ על פי שיטת הגר"א בפירושו קול אליהו על פרשת זאת הברכה, בהסבירו את הביטוי "כותב בדמע".  הוא מביא את דברי הרמב"ן בהקדמתו לפירושו על התורה, שכל התורה היא שמותיו של הקדוש ברוך הוא, בצירופים שונים.  למשל במקום לקרוא בראשית ברא, אפשר לקרוא בראש יתברא.  המובן של הכותב בדמע הוא מלשון מדומע וערבוב אותיות, ואי אפשר היה לקרוא וימת משה, אלא הכל צירופי שמות.  ולאחר מותו של משה רבנו, ניתנה רשות ליהושע בן נון, לגלות את התורה. כלומר אין מחלוקת בין שתי הדיעות.  משה רבנו כתב כל התורה כולה, אלא בשמונה הפסוקים האחרונים, הוא רק כתב בצירופים את הנסתר והסוד ולא את הנגלה, ויהושע בן נון הוא שכתב את הנגלה, כפי שהוא נמצא בידינו.

ש: איזה פירוש מופלא!  יש לי עוד שאלה.  הרי משה רבנו נפטר בשבת, אז אין הוא כתב בשבת – או יהושע בן נון?

ת: זו קושית התוספות במנחות והרא"ש בפסחים (פרק י סעי' יג).  החתם סופר מביא תירוץ שמשה רבנו כתב על ידי שם ד' בהשבעת קולמוס ושכן כתב השל"ה.  והוא מוסיף שזה מותר גם לפי מי שסובר ששביתת כלים אסורה מן התורה (ליקוטי שו"ת  חת"ס ח"ו סי כט).

ש: גם זה מופלא!

ת: ויש שתירצו שמשה רבינו כתב בכתב שאינו מתקיים ואחר מותו יהושע בן נון עבר על הכתב בדיו (ס' אוהל מועד מועדים סי' כו).  ועוד יש להאריך (עיין גרי"ז שבחי' ר' חיים סטנסיל סי' ו.  והגיוני הלכה ח"ב עמ' ק בשם הגרי"ד סולוביציק, כי הרי לר' חיים מבריסק, אסור לעבור על אות פעם שניה עם דיו בכתיבת תפילין כי צריך לכתוב אותם כסדרן, והשכבה השניה היא היא עכשיו הכתב.  ולכן יש לדון גם על זה בספר תורה שכתב משה רבנו אם יהושע בן נון עבר אחר כך על הכתב.  עיין עוד בגר"ח והגרי"ז על הש"ס סי' קמה).

*

וזאת התורה אשר שם משה

לפני בני ישראל על פי ד' ביד משה.