תופעת הליצנים המפחידים

הרב שלמה אבינר


 

ש: כיצד להתיחס לתופעת הליצנים המפחידים ברחוב?

ת: סתם רשעות שהתחילה באמריקה והגיעה אלינו.

ש: למה רשעות?  סך הכל אלו ליצנים.  אולי לאנשים המופחדים יש רגישות יתר?

ת: יתכן.  אך זה לא מעניין אותנו.  אסור לצער אנשים.  יש גם ילדים, זקנים, נשים בהריון שהם יותר רגישים.

ש: אז מה לעשות?

ת: אמנם זה לא מוגדר כעבירה פלילית, אבל אפשר לפנות למשטרה ואותו אדם אולי יואשם בהפחדה.

ש: ואם המפחיד הוא ילד, האם זו אחריות ההורים לדאוג שזה לא יקרה?

ת: ודאי.  הורים לא יכולים לחנך על הכל בבת אחת, אבל מידות טובות קודמות לכל, כמבואר במשנה ברורה סימן שמג.  כבר דובר על זה ביחס לנפצים בפורים, שמפחידים אנשים.  גדולי ישראל  צווחו נגד שימוש בנפצים בפורים, כולל הגר"ע יוסף.  וגדולי בני ברק, הג"ר שמואל הלוי ואזנר והג"ר נסים קרליץ בקול קורא (שערי ימי הפורים עמ' צ-צב).  וכן השיב הגר"א נבנצל שיזהירנו קודם שמתקשרים למשטרה (ירושלים במועדיה - פורים עמ' תמד).

ש: על פי ההלכה, המפחיד חייב לשלם?

ת: לא.  הוא פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים, כגון הצועק לאדם מאחוריו, פתאום מופיע אליו באפלה, צועק לו באוזנו, כמבואר ברמב"ם (הלכות חובל ומזיק ב ז).

ש: בכל זאת, מסכן אותו ילד שהפחידו אותו.

ת: נכון, לכן יש להכשיר אותו מראש לעמוד נגד הטרדות כאלה, בשיטה התנהגותית.  כלומר אתה תתחפש לליצן, בתיאום עם בנך הקטן, ותפחיד אותו, והוא יצעק עליך בקול גדול: לא!  לא!  וכך יתרגל עד שפחדו יפוג.