הלכות מעשר כספים

  הרב שלמה אבינר

 

 

ש: האם מעשר כספים הוא חובה גמורה?

ת: יש אומרים שהוא מדאורייתא, יש אומרים שהוא מדרבנן ויש אומרים שהוא מידת חסידות.

ש: אם זה מדאורייתא, איפה זה כתוב בתורה?

ת: חלק ממעשר עני, כך כותב הט"ז.  ועיין שו"ת ציץ אליעזר (ט, א).  יש גמרא מפורסמת: "עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר" (תענית ט א).  התוספות מביאים על זה ספרי: "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה - אין לי אלא תבואת זרעך שחייב מעשר, רבית ופרקמטיא וכל שאר רווחים מנין, תלמוד לומר את כל". הספרי הזה לא נמצא אצלנו, מכל מקום כך כותבים התוספות.  על כל פנים, לפי הב"ח זו מידת חסידות (טור יו"ד שלא).  וכך סוברים רוב הפוסקים.

ש: אז מן הדין לא צריך לתת מעשר כספים?!  אז במה יחיו העניים?!

ת: יש מצות צדקה.  זאת החקירה: האם מעשר כספים הוא מצוה לחוד או חלק ממצות צדקה.

ש: מאי נפקא מינא?

ת: אם זו מצוה לחוד, אז אפשר להקצות כסף זה לכל מיני מטרות של מצוה, כגון קניית ספרי קודש, חיזוק התנחלויות וכו'.  אך אם זה חלק ממצות צדקה, הוא מיועד רק לעניים.  וכן הלכה.

ש: אבל אם זו מצות צדקה, אז למה עשרה אחוז?

ת: זה כִּמוּת של מצות צדקה.  הגדר של מצות צדקה, הוא לתת כל מה שהעני צריך, כפי יכולת הנותן.  כך הוא לגבי מצוות רבות בין אדם לחברו.  כמובן, זה קשה מאוד להעריך.  לכן חכמים קבעו עשרה אחוז.  אך זהו עבור אנשים בעלי הכנסה בינונית.  עשירים יצטרכו לתת יותר, ועניים יתנו פחות, גם כפי יכולתם.  עיין ספר אהבת חסד לחפץ חיים.

ש: עשרה אחוז ממה?

ת: מכל הכנסה, משכורת, רווח מכירות, ירושה, מציאה.

ש: האם אפשר לחשב את המיסים כמעשר כספים?  הרי חלק הולך לעניים.

ת: רק חלק.  יש לשער שעשרה אחוז מן המיסים הולך לעניים, לכן אין צורך להפריש על המס עצמו.  לאור זאת יש לחשב על הנטו ולא על הבוטו.

ש: נהוג לקנות ספרי קודש במעשר כספים.  אפשר לסמוך על זה?

ת: כללית לא.  פעם אנשים היו מאוד עניים וספרי קודש היו מאוד יקרים, כך שלעניים לא היו ספרי קודש ללמוד.  לכן מי שקנה ספרי קודש ואפשר לכולם לעיין בהם, זה נחשב מעשר עני.  כמובן, זה לא שייך בימינו.  אבל לו הלכנו לפי הצד של החקירה שמעשר כספים הוא בנוסף לצדקה, אז  אפשר לקנות בו ספרים.  כמו כן, יש נוהגים להפריש חומש, כלומר עשרים אחוז.  אם כך, עשירית תלך לצדקה ועשירית לשאר מצוות.

ש: בכל זאת קשה לשער באופן מדוייק מי בינוני, מי יותר ומי פחות.  וכן קשה לשער מה היא יכולתו של האדם.

ת: נכון. אלא יש בזה גם צד של מידות טובות.  אך יש לזכור כלל גדול בהלכות צדקה: אמנם חייך קודמים לחיי חברך, אבל מותרותיך אינם קודמים.  לא יתכן שיהיה לך רכב ולחברך יחסר אוכל.  הכלל הזה נמצא באגרות בסוף ספר התניא,  בערוך השולחן יו"ד רנא,  בספר אהבת חסד לחפץ חיים ובשו"ת אורח משפט למרן הרב קוק.

ש: אמרנו שיש ליתן מעשר כספים לעני. אבל מהו הגדר של עני?

ת: מי שחסר לו החיוני.  כמובן זה משתנה לפי הזמן והמקום.  למשל בימינו, כסף לאוטובוס חיוני אך רכב אינו חיוני, מכונת כביסה חיונית אך מייבש כביסה אינו חיוני, כיריים חיוניים אך  מקרוגל אינו חיוני, בגדים חיוניים אך בגדי אופנה אינם חיוניים, חתונה חיונית אך אירוע יקר אינו חיוני.

ש: אפשר לתת מעשר להורים, אם הם עניים?

ת: עצם השאלה היא בושה וחרפה.  אדם חייב לפרנס את הוריו בכל מה שנדרש להם מכספו, ולאו דווקא ממעשר כספים.

ש: אבל אם הוא בעצמו עני מרוד, ואין לו כסף אחר לתת מלבד מעשר כספים?

ת: אז כמובן, עניי עירך קודמים.  וכן הוריך קודמים.

ש: אפשר לשלם בעזרת מעשר כספים עליות לתורה, פתיחת ארון הקודש, מיסי בית כנסת?

ת: לא.  מעשר זה לעניים.  זו אותה תשובה כמו לגבי ספרי קודש.

ש: אפשר לתרום לסניף תנועת נוער?

ת: אם אלו חניכים עניים.

ש: אפשר להכנסת כלה?

ת: אם החתן והכלה עניים.  אבל גם אז, זה יהיה כדי לממן את החיוני לחתונה ולא כל מיני הוצאות שאינן הכרחיות.  למשל תזמורת אינה חיונית, אפשר רשמקול.  צלם אינו חיוני, אפשר לבקש מחבר.  אולם יוקרתי ומזון יוקרתי אינם חיוניים.

ש: קודם הזכרנו: עשר בשביל שתתעשר.  אפשר לסמוך על זה?

ת: זה פסוק מפורש במלאכי ג : "ובחנוני נא בזאת, אמר ד' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די".  אך לא ברור באלו תנאים זה שייך למעשר כספים.  הקיצור, יש לתת לשם שמים.