למה יש רעב בעולם

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: אנו מברכים: הזן את העולם כולו.  ובכל זאת יש הרבה מאוד רעב בעולם?!

ת: דיברנו על זה כמה פעמים...

ש: נכון.  אך הבעיה עדיין קיימת ומכאבת. 

ת: מאוד מכאבת.  ילד מת מרעב כל שש שניות.  יש 800 מיליון סובלים מרעב, כלומר 11% מאוכלוסית העולם.

ש: כלומר רעב המוני, Famine.

ת: לא.  אין זה במובן של מגפה, אלא של תת-תזונה.

ש: איך מגדירים תת-תזונה?

ת: האו"ם הגדיר שזה פחות מ-1800 קלוריות ליום.

ש: ומה זה "רעב המוני"?

ת: לפי האו"ם, ש-20% מהאוכלוסיה אין  להם גישה למזון, שכל יום מתים 2 מתוך 10,000, ושתת-תזונה חריפה פוגעת ב-30% מאוכלוסיה.  אבל לא ההגדרות קובעות.  למעשה, במדינות המתפתחות אדם אחד מתוך שבע סובל מתת-תזונה.  באסיה יש הכי הרבה רעבים: חצי מיליארד.  באפריקה 200 מיליון.  בדרום אמריקה 40 מיליון.

ש: כתוצאה מזה, רבים מתים?

ת: לא רק.  הרעב גם גורם נזק פסיכולוגי חמור וכן פוגע בבריאות והאנשים יותר סובלים ממחלות ומזיהומים.  אצל ילדים הרעב גורם איחור חמור בהתפתחות וגם רגישות למחלות.  הרעב גם גורם בעיות של פוריות.  גם הגירת אוכלוסיה, כגון בדרום סודן, חצי מיליון אנשים הגרו, מתוך נסיון לחיות במחנות פליטים בארצות אחרות.

ש: מה הסיבה לרעב הזה?

ת: מזג אויר שחון ללא גשם. וכן מלחמות.  זו שיטה להילחם, כלומר למזער מזון, על ידי שריפת יבול.

ש: ויש תקוה?

ת: כן.  הרעב נסוג.  לפני כעשרים שנה הוא היה 19% בעולם ועתה הוא 11%.  כמובן, גם זה יותר מידי.  סך הכל ,האפשרויות החקלאיות יורדות, וחוסר השיוויון גדל.

ש: גם שינוי האקלים?

ת: נכון.  ההתחממות הגלובלית גם גורמת לרעב.

ש: אם כן, מה הפתרון?  כמובן להזרים שם כספים...

ת: לא די בכך.  זה תלוי הרבה בהחלטות פוליטיות וביציבות הפוליטית, כגון לקדם תוכניות פיתוח החקלאות.

ש: ובזבוז המזון?

ת: נכון.  כ-3\1 מהמזון הניתן לאכילה הולך לאיבוד ונזרק או מבוזבז.  כלומר 30% מהאדמות החקלאיות מגדלות לאיבוד.  יש בזה די והותר להאכיל אותם 800 מיליון.  זה הכלל, אל תאכיל פחי אשפה.

ש: אם נסכם, ד' זן את העולם כולו, אך אנחנו מתבזבזים הכל. 

ת: כדור הארץ מגדל די אוכל עבור כולם.  למשל בקונגו יש די אוצרות חקלאיים עבור כל יבשת אפריקה, אבל יש 70% של אנשים שסובלים מתת-תזונה, כאשר 60% מהאוכלוסיה הם חקלאים.  זה פרדוקס.  על פני כדור הארץ 60% של האנשים הסובלים מרעב, הם חקלאים, מגדלי בהמות או דייגים.  לעומת זאת באירופה יש בממוצע 7% חקלאים, ובארה"ב 2%, ושם יש צרה אחרת.  אנשים סובלים מהשמנת יתר, בארה"ב אחד מתוך שלושה.

ש: אבל למה זה ככה?  למה דווקא איפה שיש חקלאים, יש רעב?  בגלל מלחמות, בגלל אסונות טבע?

ת: גם.  אבל לא בעיקר.  אלא בגלל פוליטיקה.  כיון שיש סחר חופשי, התוצרת החקלאית מגיעה לכל מקום בלי הגבלות.  בארצות העשירות, יש מיכון בחקלאיות, דשן בזול, סבסודיות, למשל בארצות הברית 100 מיליארד דולר לשנה, כך שהתוצרת יותר זולה, מאשר בארצות המתפתחות.  יש לחקלאים שם רק ידיים ומזלף ואין להם סיוע כלכלי.  פרה באפריקה מניבה ליטר ליום, פרה באירופה 30 ליטר ליום.  זו תחרות בלתי אפשרית.

ש: אז למה במדינות עניות, הממשלות לא מפתחות את החקלאות?

ת: לצערנו, לא איכפת להם, הם לא אחראיים.  ואם כבר משקיעים, זה לגידולים המיועדים לייצוא, כגון קפה, קקאו, כותנה או סויה.  ולא מזון עבור האוכלוסיה המקומית.  אז שם השוק מוצף מתוצרת חו"ל, וכשהמחירים עולים, אז הם סובלים מרעב.

ש: נורא ואיום.

ת: גם  משתמשים בהרבה תוצרת  חקלאית כדי לייצר דלק.  במקום לאוכל, מספקים תוצרת זו למדינות עשירות.

ש: אז איך מחזירים בתשובה אותן ממשלות?

ת: אין פתרון פלא.  חינוך.  לחץ פוליטי.  זו מלחמה קשה וארוכת טווח.

ואז יתקיים בנו: הזן את הכל.