השלום האימפריאליסטי

 הרב שלמה אבינר


שני סוגי שלום יש. 

יש שלום במטרה שלא ייהרגו אצלנו אנשים, ודאי טוב הוא.  כמובן הוא אינו מצדיק מסירת חלקי ארצנו. עצם השאיפה, המאמץ, העבודה והעמל שלא ייהרגו לנו בני אדם – הוא דבר טוב ואידיאלי.  אך יש שלום אחר, שהוא ממלא בדיוק את מטרתה של המלחמה.  הרי מה מטרת המלחמה?  כיבוש. לכן, אם אפשר לכבוש בדרכי שלום, למה לכבוש בדרכי מלחמה.  כלומר יש שלום מתוך אהבה, אחווה וידידות והבנת ערכם הגדול.  ויש שלום שהוא מכשיר לכיבוש, - כיבוש יותר זול מאשר פגזים ותותחים.

בשנת תקצ"ב, לפני מאה שמונים שנה, צרפתי בשם מישל שבליאר Michel Chevalier, יועץ כלכלי של נפוליאון השלישי, כתב על כך סדרת מאמרים.  הוא הסביר שכדי לכבוש את כל העולם - המלחמה אינה הדרך הנכונה: יש יריבות, וגם אם כובשים את היריב הוא נשאר יריב, ולבסוף הכל מתפוצץ.  לכן יש למערב לחדול מלהילחם נגד המזרח - שזו לדעתו היריבות הראשית בעולם - אלא להקים שם תעשיות, בנקים - כאשר המרכז יהיה באירופה. אנחנו, המערב נרשת את כל המזרח, ברשת תקשורתית כוללת ונזרים לשם זרם הדם של התרבות המערבית. כך שבסוף, בלי לירות כדור אחד, נכבוש את כל המזרח.  כל המזרח יעבור שינוי תרבותי, חינוכי, חברתי, דתי - ויסתנף למחשבת המערב.  זה יעלה שמונה עשרה מליארד פרנקים, כלומר הוצאות מלחמות אירופה לשתים עשרה שנה בלבד.  כך, האימפריליזם המערבי יעשה את דברו, על ידי התאחדות התרבויות תחת כנף תרבותו השולטת באופן מוחלט.

רעיון זה אינו המצאה שלו אלא של היוונים, - ואולי של מגדל בבל.  אלקסנדר מוקדון רצה לכבוש את כל העולם, על ידי כך שתרבות עולמית, מה שכביכול נראה כסובלנות ונכונות להעניק תרבות וגם לספוג קצת תרבות.  אך היהודים התנגדו להיבלע ולהעלם מבחינת עם.  הרומאים למדו מהיוונים, הקיסר אוגוסטוס חתר לפקס רומנה, PAX ROMANA, שלום רומאי, בכך שהכל יהיה רומא.  הים התיכון יהיה כולו שייך לרומא, וייקרא MARE NOSTRUM   ,הים שלנו.

ושוב היהודים עקשנים. 

אחר כך - הנצרות.  "ברית הכס והמזבח", ברית הממשל והכנסייה, כדי שהתרבות הנוצרית-המערבית-האירופאית תשלוט על הכל.  מגמת אותו יועץ כלכלי של נפוליאון השלישי, שרצה להפוך את כל העולם לתרבות המערב, נמשכת עד עצם היום הזה, ומופנית בעוצמה גדולה נגדנו.  זה יותר מסוכן ממלחמה.  וגם יותר זול לאויבינו.  הם מפזרים כסף לרוב בארצנו לכל הקרנות החינוכיות המטפחות השקפות שאנו היהודים, לא נהיה אזרחי מדינת ישראל אלא אזרחי כל העולם, שמדינת ישראל אינה מדינת היהודים אלא מדינת כל אזרחיה, ובכלל היא אינה מדינה לחוד אלא חלק ממזרח תיכון חדש, כולו אזור השפעה גדול של המערב, ובתוכו שטח טריטוריאלי קטן שלנו, שהוא באמת חסר משמעות, ואפשר לחתוך אותו למחצה, לשליש או לרביע, ולחלקו בין שכנים, שהרי ממילא מדינת ישראל עוד מעט לא תהיה קיימת אלא תהיה חלק של המזרח התיכון החדש, שבעצמו לא יהיה קיים אלא חלק מהמערב.  זה יותר זול מכיבוש מלחמתי, וגם יותר נעים ועדין, כמו שאמר נפוליאון הראשון, שעל כל דבר אפשר לשבת מלבד כידון.  במקום שאמריקה ואירופה ישלטו על המזרח התיכון, המזרח התיכון בעצמו יהפוך לאמריקה ולאירופה, מבחינה כלכלית ותרבותית.

לשם כך יש לשבור את המאפיין כל עם.  יש לגרום להתפשטותה של מחשבה אחידה.  כותב מזכיר האו"ם: כדי להביא שלום בעולם יש צורך שכולם יחשבו אותו דבר.  אנו נפיץ ספרי לימוד שיביאו לאחידות, אוניפורמיזציה, אנו נצנזר בהם את הסממנים הלאומיים והדתיים.  אנו נתקצב במילוינים כל מגמה תרבותית חינוכית שמטשטשת את התחומים. זה מאוד מושך ומחמיא מאוד ליהודים, הרגילים להיות נרצחים ומושמצים.  הרי הרדיפות וההשמצות גם הן חלק מן אסטרטגית המחיקה.  כדי לבטל את הייחוד הישראלי, את הלאומיות הישראלית ואת הדת הישראלית - משדרים אנטישמיות, שיהודי אינו שווה מאומה, שהוא יצור מגעיל ונתעב, עד שלבסוף היהודי נהפך לשנוא בעיני עצמו, ויש לו עניין להיבלע ולהתבולל, ובוודאי לא להקים מדינה.  ופתאום אומרים לו אתה כבר לא שנוא ולא בזוי, אתה אהוב, אתה כמו כולנו, כבר אינך אזרח מדינת ישראל, אתה אזרח העולם, אזרח המערב, אזרח אירופה ואמריקה.  זה מחמיא!  זה פותר את כל הבעיות מן היסוד!

אך כל המתהלבים אינם מבינים שזאת המחיקה היותר גדולה.  לפעמים עשיו בא עם נשק להרגך, אך גם כאשר הוא מחבק אותך, היזהר, זה עלול להיות מסוכן יותר לאין ערוך. היזהר מן השלום שהוא במטרה לבלוע.

יש שלום מתוך אהבה ואחווה שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא. ויש שלום שהוא מסווה למאווים שפלים של השתלטות. השלום הזה החותר  לאחידנות, לתרבות אחידה כלל עולמית, הוא באמת חותר לאימפריליזם מערבי על הכל.  כל המדינות תהפוכנה לגרורות כלכליות, תרבותיות, תקשורתיות של העריצים הגדולים הנמצאים במערב.  לשם כך יש למחוק את המייחד של העם, את תרבותו המיוחדת, את אמונתו המיוחדת, וגם את ארצו.  יש למחוק את ירושלים, שלא תוכל להישאר לנצח בירתה של מדינת ישראל, אלא להפוך אותה לבירה כלל עולמית. שכל מדינתנו תהפוך לדייסה תרבותית מערבית.  גם הדת מפריעה למהלך זה, ויש לערוך דלגיטימציה של הדת בתור תופעה המפריעה לשלום.  אמר איש פוליטי ישראלי לעולם הגדול: כמעט עשינו שלום והדתיים הפריעו, בהיותם קשורים לכל מיני סמלים ישנים.

הוא שכח שאלה אינם סמלים ואינם ישנים, אלא שייכים לחיוניות האומה!  אך המהלך הזה של מערביות כלל עולמית מוחק את ההיסטוריה שלנו, מציג אותה כדבר ישן שהיה, כבר לא נמצא, וחוצץ בין עם לעם.  מחוק את ההיסטוריה, שכח ממנה!  אל תתרגש מן העבר!  בתור השכלה כללית תמיד טוב לדעת.  אך תחיה את ההיסטוריה שלך!  אל תגיד "כאילו יצאתי ממצרים"!  עכשיו אתם פה, בעולם חדש עם דף חדש.  אתה נולד עכשיו ומתחיל מעכשיו.  אתה שווה זכויות בין העמים.

זהו מסיונריזם, לא לדת אלא לתרבות המערב, שכמובן גם היא ספוגה נצרות.  זאת המלכודת הגדולה הנראית כה נעימה ונחמדה.  מגמה זו חודרת בכל האמצעים התרבותיים, בסרטים, בטלוויזיה, במחקרים, בספרי הלימוד, בספרי הקריאה, - מתוך צנזורה של יסודות לאומיים, הסטורים, רוחניים המיוחדים שלנו, כדי להפוך אותנו לאט לאט לאזרחי העולם כולו, כלומר להעלם.

אין זה מעניין אותנו, כמו שלא נתפתינו על ידי הרומאים והיוונים.  אנו אוהבים את העולם ואת האנושות, - אבל תנו לכל עם להיות עצמו.  אל תעשו דייסה!  אל תמחקו הבבלים ואל תעשו מגדל בבל!

"שובי שובי השולמית" בואי אלינו האומה הישראלית, "ונחזה בך" נראה לתת לך מעמד גבוה בתוכנו.  "מה תחזו בשולמית" מה כבר תוכלו לתת לנו?  "כמחולת המחניים" מחול מחנה שכינה עם מחנה ישראל?!  זה מה שמעניין אותנו: השראת השכינה.