העם היושב בציון הוא עם שמח

 הרב שלמה אבינר


 

בשורה משמחת: העם היושב בציון הוא עם שמח. 

את הכל מודדים בימינו. יש גם  מדד השמחה.  שאלו בפשטות: אתה שמח או לא?  לא נכנסו לפלפולים מה זו שמחה אלא שאלו האם אתה שמח או לא.

מדינת ישראל היא מקום שישי מכל המדינות על פני כדור הארץ.  מעלינו יש שווייץ, איסלנד, דנמרק, פינלנד ונורווגיה.  אין זו חכמה כי מקומות אלה  הם שקטים ובלי טרור.

יתר על כן, דנמרק ופינלנד נסוגו לעומת הסקר האחרון.  שווייץ ופינלנד דורכים במקום.  רק אנחנו ואיסלנד מתקדמים. 

פלא פלאים!

זאת ועוד, כל האומות שהציקו לנו במשך הדורות הן עצובות: פורטוגל, רוסיה, תורקיה, גרמניה, ספרד, צרפת, אנגליה.

האם יש מצוה להיות בשמחה תמיד?  זו מידה טובה, כמו שכתב הרמב"ם: "לא יהא מהולל ושוחק, ולא עצב ואונן, אלא שמח כל ימיו בנחת, בסבר פנים יפות" (דעות א ד).  מאיזה דין?  "והלכת בדרכיו" (דברים כח ט), ללכת בדרכי ד' הטובים והישרים (דעות שם ו) כלומר דרך האמצע (שם ד).

מה ד' חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום (שבת קלג, ב), ומה שד' שמח אף אתה היה שמח.  ומה המקור שד' שמח?  "יהי כבוד ד' לעולם ישמח ד' במעשיו" (תהילים קד לא).

יש עוד הגדרה של שמחה.  כתב הרמב"ם שאדם צריך לעבוד את ד' בשמחה (סוף הלכות סוכה ולולב), והמגיד משנה בפירושו על הרמב"ם כותב: "חייב לעשותן והוא שמח בעשייתן ויעשה הטוב מצד שהוא טוב ויבחר באמת מצד שהוא אמת וייקל בעיניו טרחן ויבין כי לכך נוצר לשמש את קונו וכשהוא עושה מה שנברא בשבילו ישמח ויגיל".  אבל כאן אנחנו מדברים על מידה טובה.

בכתביו הרפואיים, הרמב"ם מסביר לסולטן פייסל א-דין, ששאלו בדבר בנו העצוב, ששמחה תוצאה של התנהגות הגונה.  מרן הרב קוק כותב כמה פעמים באורות התשובה שכשאדם לא נוהג נכון זה גורם עצב.

כשאדם עצוב הוא משתדל לשכוח שהוא עצוב, לברוח מהעצב, צורך סמים, אלכוהול, תאות נשים, אקסטרים ספורט, טלפון חכם.  אבל כל זה  גורם לו להיות עוד יותר עצוב.

יחד עם זה, הרמב"ם מסביר בפרק האחרון של הלכות תשובה שלא צריך לעשות הטוב להיות שמח, כי זה לא לשמה, אלא צריך לעשות הטוב כי הוא טוב. אבל יש פירות גם בעולם הזה שהוא שמח מעשיית הטוב.  כבר כתוב בגמרא נדרים (סב א) שיש לקיים מצוות משום אהבת ד' ולא מסיבה אחרת כמו להיקרא רבי.

יש עוד מדד של שמחה: מספר הילדים.  אם אדם לא שמח ומביא ילדים לעולם, יש לו עצב כפול.  הוא  גורם עצב לילדיו וגם מארגן לעצמו עוד כאב ראש בגידולם.  בעמים עצובים הילודה מאוד נמוכה.  צריך 2.3 ילדים כדי להיות יציב כי יש מחלות, תאונות וכדומה.  יש לדתיים הרבה ילדים כי הם שמחים. 

יש חוקרים שאומרים שהחרדים עצובים כי הם חיים תחת הקו העוני, אך הם חיים תחת הקו העוני כי יש להם הרבה ילדים, וברצון!  הם שמחים כי יש להם הרבה ילדים אפילו צריכים להצטמצם כלכלית.

אגב, מה שאומרים שיש פצצה דמוגרפית ערבי ביש"ע אינו נכון.  הילודה אצל היהודים היא יותר גדולה מאצל הערבים. בעבר  הערבים  שיקרו לגבי  המספרים.

ד' שמח בחלקו.  מה המקור?  "כי חלק ד' עמו" (דברים לב ט).  הוא שמח בנו גם כשאנו חוטאים.  הוא מצטער שחוטאים אבל עדיין שמח בעמו (עיין שיחות הרב צבי יהודה – סגולת ישראל).