בריכת שחיה מעורבת

הרב שלמה אבינר


ש: בישוב דתי אחד פתחו שעות בריכה מעורבת כדי להתחשב במיעוט החילוני.  זה לגיטימי?

ת: ודאי לא.  גם לחילוניים אסור לשחות מעורב.  אנחנו לא מתערבים במה שאדם עושה בחייו הפרטיים, אבל אסור לנו לארגן לו עבירות.

ש: הישוב מקבל כסף עבור מוסדות של תורה ואותם גופים שתורמים מתנים את תרומתם בפתיחת שעות מעורבות?

ת: לא עושים עבירות גם בשביל כסף וגם בשביל תורה.  לא בונים דבר טוב על יסוד רעוע.  בסוף הוא יפול.

ש: אומרים שאם נסרב, אנחנו לא פתוחים לדמוקרטיה, אנו סגורים, אנחנו מיושנים וכו'.

ת: טענות ידועות. להיפך, שחיה נפרדת היא בריאה, היא טהורה, היא טבעיות, היא חיים.

ש: הרבנים שם שותקים?

ת: מי אנחנו לקבוע בשביל רבנים.  אבל באופן כללי, כאשר יש שחיתות, אסור לרבנים לשתוק.  מי ששותק, אחראי למה שקורה.  יתר על כן, גם בנות דתיות, יתחילו לשחות שם. וכן גם ישובים אחרים ילמדו מזה.

ש: יש בעיות רוחניות רבות באומה,  גם של צניעות. האם שחיה מעורבת יותר חמורה?

ת: ודאי.  זו פירצת הצניעות הכי חמורה.  ראה דברים שאמר רבנו הרב צבי יהודה:

"עכשיו קיימים בכמה ישובים דתיים דברים מצערים מאוד.  שחייה מעורבת – חרפה!...  יש כמה תופעות שאי אפשר לדלג עליהן: הראשונה היא הבריכה המשותפת לאנשים ונשים.  אין על זה שום תרוץ שבעולם...  הרי זה מכאיב ומעליב...  יש לי אהבה גדולה לקיבוצים ולמושבים, ועל כל זה יש צורך בשכלול כמה דברים.  יש לי כאב ופצע על הרחצה המשותפת, ממש כאב ועלבון.  זו שחיתות וטומאה הנמשכת מהגויים...  הצניעות היא יסוד היהדות, ואיך יעלה על הדעת להתרחץ עם נשים שאינן לבושות.  צריך לזכור מה אופייני לנו, ושלא כל מה שנמצא אצל הגויים מתאים לנו.  תכונתם של ישראל היא העדינות והאצילות, מה שאין כן הגויים... הרחצה המעורבת היא היפוך הצניעות!  היא פריצות דעריות במקום ציבורי – חטאת ציבור!...  עניין זה הוא המכאיב ביותר בקיבוצים ובמושבים.  יש עוד כמה עניינים המצריכים תיקון אבל זה הוא החמור ביותר, מזעזע ומרעיש ביותר, נורא ואיום ביותר..." (שיחות רבנו עשרת ימי תשובה 5).

וכן ראה מה שכתב מרן הרב קוק בשנת תרפ"ו לתושבי תל אביב:

"לכבוד עיריית תל אביב ת"ו שלום רב, אחי ואלופי, היקרים.  בידיים רועדות הנני כותב דברי אלה אליכם.  הגיעוני ידיעות בדבר פריצת גדר הבושה האנושית בקשר עם הרחיצה שעל שפת הים בעירתינו היקרה אשר עליה, כבודנו וגאותינו.  אי אפשר לי להאריך במקום הפצוע הזה, מפני הכבוד.  על כן, בקצרה הנני פונה עליכם, יקירי, עמדו בפרץ!  הצילו את כבודנו, כבוד שם ד', כבוד תורתו, כבוד עמו וארצו, הנקרא עלינו באמת.  ובצדקה הסירו את ההפקרות המנוולת ממנו.  לא נהיה שמצה בעמים, רק למופת והיה לכל האנושיות, כמו שראוי להיות, וכמו שנועדנו להיות בתור העם שמקור הקדושה והמוסריות האמיתית בקרב חברת האדם כולה ממנו יצא.  בחכיון וכמיהת נפש למענה חיובי ומוצלח מהדרת כבודכם הנעלה מאוד, אחיכם ועבדכם הנאמן, הק' אברהם יצחק קוק".