חמישה שו"תים מפתיעים לחנוכה

הרב שלמה אבינר


 

המתנת בהדלקת נרות חנוכה למשפחה

ש: האם להדליק מיד בזמן או לחכות לאשתו או לבעלה?

ת: פעם אחת אחרה אשתו של רבי נחומקה מהורדנא לשוב לביתה, ומחמת זה התאחר רבי נחומקה להדליק נרות חנוכה, ושאלו תלמידו החפץ חיים מדוע התעכב מלהדליק, ענהו רבי נחומקה שהנה מי שאין ידו משגת לקנות נר חנוכה ונר שבת, יקנה נר שבת מפני שלום בית (שו"ע או"ח תרעח א) והלא ק"ו ומה במקום ביטול הדלקת נרות חנוכה אמרינן נר שבת עדיף משום שלום בית (שבת כג, ב), אני שלא אבטל הדלקת נרות חנוכה, ודאי שכדאי לאחר ההדלקה משום שלום בית.  וכשנשאל הג"ר יעקב קמנצקי, ראש ישיבת דעת ותורה בברקלין, השיב: אע"פ שבאמת מן הדין היה נראה שיש להדליק בזמן, אבל מטעמי שלום בית אין זו עצה טובה, וכש"כ אם האשה עובדת בכדי שהוא יוכל ללמוד תורה, שבודאי אין זה הנהגה נכונה (אמת ליעקב על השו"ע סי' תרעב הערה 586, סי' תרעח הערה 592).  אבל הגרי"ש אלישיב אמר שהנהגת רבי נחומקה היתה דווקא בחו"ל שמדליקים בפנים ולכן יש לחשב חשבונות של שלום בית, משא"כ בא"י שמדליקים בחוץ, שההדלקה בזמן קודם שתכלה רגל מן השוק היא מעיקר הדין, ושיש בזה שאלה של עצם המצוה, לכן אין להמתין משום שלום בית (פניני חנוכה קעב-קעג).  אמנם כשנשאל הגר"ח קניבסקי, והשיב: כדאי שיחכה (שו"ת ידון משה חי"ב שאלה לג).

 

זוג שגמרו בדעתם להיפרד

ש: מעשה בזוג שלא עלו נישואיהם יפה, וגמרו בדעתם להיפרד, ועדיין לא גירש האיש את אשתו בגט, ומכיון שעדיין לא מצאו שניהם מקום מגורים חלופי, הרי הם מתגוררים באותו בית – כל אחד בחדר נפרד, אך אינם סמוכים על שולחן אחד, אלא כל אחד אוכל משלו בחדרו.  האם האשה יוצאת בהדלקת האיש במצב כזה או שצריכה להדליק בנפרד עבור עצמה?  [שאלה זו עלתה על שולחן מלכים ע"י הג"ר גמליאל הכהן רבינוביץ בספרו גם אני אודך ח"ג סי' קמ.]

ת: עדיין כן...  כי הרי הם עדיין בגדר בעל ואשה, ורק גט יכול לכרות את הכלל של אשתו כגופו.  וכן הגר"י זילברשטיין (חשוקי חמד נדרים כ, ב), שו"ת באר שרים (ב, רסט אות ז), הג"ר מרדכי שטרן, הג"ר נפתלי נוסבוים, הג"ר ירמיה מנחם כהן – אב"ד פאריז והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס.  והג"ר יוסף ליברמן, מח"ס שו"ת משנת יוסף, משיג על ההגר"י זילברשטיין בזה בתרתי: א. מכיון שהם שונאים זה לזה אינו מכוין להוציאה והיא אינה מכוונת לצאת בהדלקתו ושוב אינה יוצאה בהדלקתו.  ב. נראה דמה שתקנו כאן שהאשה יוצאה בהדלקת האיש, הוא מפני שמדרך האישות הוא שדרים בבית אחד, ומכיון שאצלם אין  קורבת האישות וכבר גמרו בדעתם להתגרש, לא שייך טעם זה ושוב אינה יוצאת בהדלקתו.  וכן הסכימו הג"ר נסים קרליץ והג"ר מנדל שפרן (גם אני אודך שם.  עלון 'וישמע משה' – פרשת מקץ תשע"ו – גליון צג.  עיין עוד בשני המקומות.  וכן בשו"ת שואלין ודורשין [ח, לח], הג"ר אליהו שלזינגר השיב שבזה אין אומרים אשתו כגופו כי אין "עזר" אלא רק ה"כנגדו").


הדלקת נרות חנוכה באזור של ערבים

ש: הגר בשכונה שיש בה הרבה ערבים, ויש חשש שישברו את החנוכיה, האם זה נחשב כסכנה ויש להדליק נרות חנוכה בפנים?  זאת ועוד, האם יש מצווה לפרסם את נס חנוכה גם אצל הערבים?

ת: א. כתוב בגמרא שבת (כא ב) ש"נר חנוכה, מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ" ורק "בשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו".  בשו"ת דבר יהושע (א, מ), הג"ר יהושע מנחם אהרנברג חידש שאחרי שקבעו להדליק בפנים משום הסכנה, כך צריך לנהוג אפילו כשאין סכנה, ומי שמדליק בחוץ זו יוהרה, ויש לומר שלא יצא ידי חובתו.  אבל הגרי"ש אלישיב (קובץ תשובות א, סז) והגר"ע יוסף (ילקוט יוסף – מועדים עמ' רלא) השיבו בתקיפות שאי אפשר לומר כן על מי שנוהג כמו שכתוב בשולחן ערוך (שו"ע או"ח תרעא, ה), כי הרי כתוב שיש להדליק בפנים רק בזמן הסכנה.  לכן ראוי שכל אחד ישתדל להחזיר עטרה ליושנה, ולקנות פנס זכוכית, או לבנות לעצמו ארגז עם זכוכית שעומד בגשם וברוח (וכ"כ הגרצ"פ פרנק, במקראי קודש עמ' לה).

ב. אם יש ערבים שעלולים לשבור את החנוכיה בחוץ, יש שתי אפשרויות, או להדליק בפנים אם יש חשש נזקים, אבל עדיף להישאר בחוץ חצי שעה, כמו שעושים בישיבתנו, מדליקים בחוץ ברחוב ומחכים חצי שעה ומכבים, שהרי די בחצי שעה, ואחר כך עולים חזרה לישיבה. 

ג. יש שכתבו שיש מצות פירסומי ניסא גם עבור גויים, כי כתוב בגמ' שבת (כא ב): "עד שתכלה רגל מן השוק.  ועד כמה?  אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: עד דכליא ריגלא דתרמודאי".  ופירש רש"י: "ריגלא דתרמודאי - שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור, וכשצריכין לעצים יוצאים וקונין מהם".  יש רוצים ללמוד מדברי רש"י שיש פרסומי ניסא גם לגויים.   אך מרן הרב קוק מסביר, שדברי רש"י "תרמודאי - שם אומה וכו'" כוונתו עד שהישראלים יחזרו לבתיהם מן התרמודיים, דמה בצע ברגלם של הגויים, אלא רגל ישראל (מצות ראיה או"ח תרפא ב).  

 

הדלקת נר חנוכה על ידי אסיר

ש: מעשה שהיה באסיר, שפנה אל אחד ממורי ההוראה טרם ימי החנוכה בשאלה המוזרה הבאה: "על פי נוהלי בית הסוהר, אסור לנו להדליק נרות בשטח בית הסוהר.  ועתה איני יודע לשית עצות בנפשי, היאך אקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה?  לפתע עלה רעיון בלבי – אולי אוכל לקיים את המצוה באמצעות הדלקת סיגריה ארוכה, שדולקת למשך חצי שעה, ובזה אצא ידי חובת מצוות נר איש וביתו...".  האם אכן ניתן לצאת ידי חובת הדלקת הנר על ידי סיגריה?

ת: הג"ר יצחק זילברשטיין השיב: פשוט וברור שלא ניתן לקיים את מצוות הדלקת נר חנוכה באמצעות סיגריה, וזאת מחמת הטעמים הבאים: א. נפסק בשולחן ערוך (או"ח תרעה, א): "אם מדליקה ואוחזה בידו במקומה, לא יצא, שהרואה אומר לצרכו הוא אוחזה".  וכל שכן בעניינו, שאין ניכר כלל שמדובר בנר חנוכה.  ב. בסיגריה אין כלל להבה, אלא רק אדמומית בעלמא (כעין גחלת קטנה), וממילא אין עליה שם 'נר'.  ג. מצינו בכמה פוסקים שכתבו כי למצוות הדלקת נר חנוכה צריך נר עם שמן ופתילה, כמו במנורת בית המקדש שבה נעשה הנס.  ד. דרך הסיגריה לכבות עם הזמן כשאין נושפים בה, ונמצא שאינה ראויה לדלוק למשך חצי שעה. 

ולמעשה נראה שיש להורות לאסיר, שיקיים את המצוה בשעת דחק שכזו, על ידי הדלקת פנס חשמלי, אך לא יברך על הדלקה זו (והערב נא – חנוכה עמ' 116-115).

 

חובת נר חנוכה בבית המקדש

שאלה: האם בבית המקדש יש חובה להדליק נרות חנוכה, או אין צורך כי הרי נרות חנוכה הן זכר להדלקת המנורה בבית המקדש, ויש  המנורה עצמה, אז אין צורך לזכר?

ת: לא.  א. אסור להוסיף כלים במקדש.  ואם הכהנים ידליקו, ידליקו בלשכות שלהם.  ב. כתוב שבעתיד כל המועדים יתבטלו, אז לא יהיה חנוכה.  אמנם יש אומרים שהכוונה שיתבטלו ולא יהיו באותה חשיבות.  ובספרו החדש 'ירושלים במועדיה' על חנוכה (עמ' סו), הגר"א נבנצל השיב: "הנה חנוכה נתקן בזמן בית שני וקבעו לשנה הבאה שמונת ימי חנוכה כדאיתא בגמרא שבת, וכ"כ הרמב"ם שהיה זה יותר ממאתיים שנה קודם החורבן.  ונראה שבבית המקדש עצמו לא הדליקו נרות חנוכה, כיון שאין לך זכר יותר גדול מאשר המנורה, והרי הגע עצמך כשיבנה בית המקדש לא יצטרכו לעשות זכר לחורבן, הכי נמי בבית המקדש אי"צ להדליק נרות חנוכה.  ונראה דה"ה בלשכות שהיו שם אי"צ להדליק, כיון דבמקדש היו, א"כ אי"צ להדליק להם 'זכר' כמשנ"ת".