לך רק לבית דין רבני

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: לקראת פרשת משפטים, השאלה המתבקשת מאליה היא האם על פי התורה, מותר לפנות לבתי משפט של המדינה?

ת: אין כאן שאלה.  "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא א).  ורש"י מביא דברי חז"ל: "לפניהם ולא לפני גויים.  ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנין אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם, שהמביא דיני ישראל לפני גויים, מחלל את השם ומייקר (=מכבד) את שם האלילים להשביחם (נוסח אחר: להחשיבם)".

ש: אם הם פוסקים בדיוק אותו דבר, מה זה משנה לאן פונים?

ת: הפסק זהה, אבל כל מערכת היא אחרת.  לא חוקים של תורה, אלא חוקים בריטים או תורכים או אחרים.  וגם אין זה אותו מניע.

ש: המניע הוא תמיד משפט וצדק?!

ת: לא בהכרח, כפי שמסביר מרן הרב קוק.  ענישה יכולה לנבוע ממקור טוב, כלומר שאסור לעשות עוולה, ואם יש עוולה, חייבים לתקן.  או ממקור רע, כגון צרות עין, שאין לזולת לנגוע בשלי או להנות משלי (שמונה קבצים ב רסז).

ש: ואם אני נתבע לבית-משפט על ידי צד שני?

ת: אז מותר ללכת, אינך חייב להפסיד כספך.  אבל אסור לך לתבוע את הזולת בבית-משפט אלא רק בבית-דין רבני.

ש: אז איך מסבירים את העובדה שיש יהודים דתיים וחרדים שפונים דווקא לבית-משפט?

ת: לא מסבירים אלא עושים תשובה.

ש: ואם אני תובע מישהו לבית-דין רבני והוא מסרב לבוא?

ת: אז אתה מקבל אישור לתבוע אותו לבית-משפט, כי כאמור, אינך חייב להפסיד כספך.

ש: אבל חז"ל דברו על בית-משפט שהשופטים הם גויים, וכאן אנו ניצבים מול שופטים יהודים?

ת: לצערנו גם זה לא תמיד.  אבל גם אם השופטים הם יהודים, כיון שמערכת החוקים היא גויית, הרי זה חילול השם, כדברי הרמב"ם בסיום הלכות סנהדרין: "כל הדן בדיני גויים, ובערכאות שלהם, אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף והרים יד בתורת משה רבנו".

ש: אני מבין מתוך כך שאסור להיות שופט בבית-משפט.

ת: נכון מאוד.  אבל מותר להיות עורך דין במטרה להציל עשוק.  אין זה נחשב כמתן לגיטימציה למערכת, כמו שרופא אינו נותן לגיטימציה למחלה אלא משתדל להציל.

ש: ובסיכום?

ת: אמר רבנו הרב צבי יהודה, שמדינת ישראל רובה קידוש השם, אך יש בה גם כמה ענייני חילול השם: משפט גויי, חינוך גויי (גם אם הוא בעברית), מיסיון.

חזק ונתחזק להרבות קידוש השם.

 

ראה בלוג באותו עניין:

http://maale.org.il/index.php/blog/show?vidid=5195&type=blog