מה דין נער רוצח

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: לאור התופעה שנערים ונערות ערבים באים לרצוח יהודים בסכינים, האם לקיים כלפיהם: הבא להורגך, השכם להורגו?

ת: בודאי.  כל הדיון הוא אחרי שהוא רצח מה יהיה דינו.  כידוע על פי ההלכה, מגיל בר מצוה או בת מצוה, אדם הוא בר עונשין.  וכל זה בעם ישראל, כי השיעורים האלה ואחרים נתנו לנו, הלכה למשה מסיני.  אבל לילד גוי, שיעור גדלות הוא כאשר הוא מגיע לכלל דעת, כדברי החתם סופר (שו"ת חת"ס יו"ד קעד, שיז).

ש: אינינו שואלים מה דינם דיעבד, אחרי שרצחו, אלא כאשר באים לרצוח.

ת: אז אין שום הבדל, אם הוא קטן או גדול, שהרי מי שמאיים לרצוח, כידוע יש לו דין רודף והגיל אינו קובע, כדברי הרמב"ם: "הרודף אחרי חברו להורגו, אפילו היה הרודף קטן, הרי כל ישראל מצווין להציל הנרדף מיד הרודף ואפילו בנפשו של הרודף" (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש א ו).

ש: אבל מה יהיה הדין אם אותו נער או אותה נערה הם עדיין במרחק מסויים, כך שאפשר למנוע מהם לבצע זממם בלי להרוג אותם, אלא על ידי פציעה למשל?

ת: אז אין להרוג את הרודף, כדברי הרמב"ם: "כל היכול להציל באבר מאבריו, ולא טרח בכך, אלא הציל בנפשו של רודף והרגו, הרי זה שופך דמים וחייב מיתה, אבל אין בית דין ממיתים אותו" (שם א יג).

ש: למה אין ממיתים אותו?

ת: כי הרודף הפקיר עצמו למיתה.  רדב"ז (על הלכות מלכים ט ד – מ"צ), ולפי הגרי"ז הוא נחשב "גברא קטילא" (על רמב"ם שם).  או כי המציל חייב לפעול במהירות ואינו מסוגל לשקול בשלווה כל פעולה.  (ועיין לחם משנה שם בשם ריב"ש).

ש: אז לפי זה, אם אפשר לנטרל בכל דרך את הנער הבא לרצוח, אין לחסלו?  אז נופלת ההרתעה?!

ת: נכון.  אבל זה שיקול מצד אחר.  מה שאמרנו עד כה הוא ברודף חד פעמי.  אך כאשר זו רשעות נפוצה, יש צורך להרתיע אחרים פוטנציאליים, כמבואר בשו"ת הרא"ש שזה הנימוק לגבי חומרת העונש של מוסר, כלומר הצלת כל הקרבנות העתידיים (שו"ת הרא"ש כלל יז).

ש: יש טוענים שדי במאסר כדי להרתיע?

ת: לא נכון.  כי במוקדם או במאוחר, הם משתחררים בעסקת חליפין או מסיבה אחרת, ואף חלק גדול מהם שוב מעורבים ברצח.  לכן כתב הגר"ש גורן שאף למאסר עולם אין משמעות בנדון (שו"ת משיב מלחמה ג שה).

ש: ובסיכום?

ת: הבא להורגך, השכם להורגו.