חדשות לכתחילה

 הרב שלמה אבינר

 

ש: סיפר רבנו הרב צבי יהודה בשם מרן הרב קוק שהנצי"ב היה "אדם ענקי, גאון וקדוש וקשור לישוב ארץ-ישראל. הוא לפעמים קרא עיתון, ולא הקדיש לכך זמן רב אלא רק מעט כדי לדעת מה נשמע בכלל-ישראל ובעולם" (שיחות הרב צבי יהודה על התורה, לך לך סדרה א - תשכ"ט). מצד שני, מסופר על החפץ חיים שראה את בנו קורא עיתון ואמר לו שאפשר לסכם את כל העיתונים במשפט אחד: "עדיין יש בעיות" ולדעת בדיוק איפה ומתי אינו מצדיק ביטול תורה. כיצד יש ליישב את שני הסיפורים?

ת: תלוי אם האדם זקוק לזה מצד תפקידו בהנהגה.

ש: בהנחה שראוי להתעדכן בחדשות, כיצד צריכות להיות חדשות לכתחילה ע"פ הדרכתה של תורה?

ת: פגישת ריבונו של עולם בהסטוריה, כדברי רבנו הרב צבי יהודה שיש לכתוב הסתוריה עם האות ת', כלומר ד' מוסתר בתוך תולדות העולם.

ש: האם צריך לפרסם חדשות רעות כאשר אין בהם לשון הרע?

ת: אם זה נצרך כדי לבנות טובה.

ש: האם ראוי שבחדשות יהיה דגש על המאורעות הטובים שבאומה?

ת: בודאי.  כי באמת הרוב טוב.  וזה גם מחזק.

ש: מה מגדיר ידיעה כחשובה מספיק שתהא ראויה להתפרסם לכל העם היושב בציון?

ת: אם נצרכת כדי להוסיף מידות טובות ויראת שמים.

ש: בצורך להתעדכן בחדשות האם יש הבדל בזה בין איש ציבור לבין כל אחד?

ת: כן.  איש ציבור נצרך כאמור בשאלה הראשונה.

ש: באופן אידיאלי – כל כמה זמן ראוי לאדם להתעדכן בחדשות?

ת: אין כללים.  אולי כל יום.

ש: האם יש ידיעות שהנם בגדר "לשון הרע לתועלת" שראויות להתפרסם ברבים בחדשות?

ת: על פי כללי ההלכה.

ש: ומי ראוי להכריע על פרסום הידיעות? 

ת: תלמיד חכם.

ש: האם נכון לפרסם בחדשות רק דברים נחוצים או שיש היתר לאדם להתעניין בידיעות מעניינות מהעולם, כפי שלאדם מותר לטייל וליהנות?

ת: אם יש לזה ערך של מדע ולא סתם הבלים.  עיין שו"ע או"ח שז א.

ש: האם יש ידיעות שהן בגדר "מצוה לדעת" ואם כן איזו מצוה הוא מקיים בזה?

ת: המצוה לדעת, לא  סתם סקרנות,  אלא רק אם האדם יוכל להועיל.

ש: האם יש מקורות בחז"ל על שמיעת חדשות או עדכון על מה שקורה באומה?

ת: יש מקורות על הכל.  חפש ותמצא.  יש גם התייחסות של מרן הרב קוק.  עיין בספר הליכות הראיה.