גזירת שבע דורות של יהודי אתיופיה

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: אצל היהודים עולי אתיופיה יש הנהגה חמורה שנישואים אסורים כאשר יש קרבת דם עד שבעה דורות.  הרבה צעירים נקלעים למצב קשה מאוד עקב זה.  מה אפשר לעשות?

ת: אכן זו צרה גדולה.  אם כי היום יש מקילים שדי בחמישה דורות.  פעם באתיופיה ההורים היו מארגנים את השידוך והם הכירו את כל בני המשפחה.  היום השתנו פני הדברים, צעירים נפגשים ופתאום נקלעים בקושי, נתקלים בהתנהגות מוחצת של המשפחה. ואם הם מתחתנים בכל זאת, המשפחה לא באה לחתונה, מחרימה את הזוג ואת הנכדים.

ש: האם המנהגים של האתיופים אינם מחייבים אותם?

ת: תלוי איזה מנהג.  יש מנהג אמיתי ויש מנהג לא נכון.  הרמב"ם כותב בתחילת הלכות ממרים שהסנהדרין היה מאשר את המנהגים שהעם נהג מעצמו.  קודם כל, ברור שמנהג נגד ההלכה הוא בטל ומבוטל.

ש: מה פה נגד ההלכה?  הרי זו חומרה!  התורה אסרה להתחתן עם אחותו (ויקרא כ ז) והם הרחיבו עד שבע דורות?

ת: לא כל חומרה מותרת.  עיין מסילת ישרים פרק כ, פרק משקל החסידות, שיש חומרה לא טובה כיון שמביאה לידי קולא.  הרי אדם חייב להתחתן, ולא בקלות מוצא עם מי.  אי אפשר להתחתן באופן עיוור.  צריך אהבה.  עיין קידושין תחילת פרק ב, שיש לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך.  בשו"ת המהרי"ק המובאת על ידי הרמ"א ביורה דעה סוף סי' רמ על כיבוד הורים, כתוב שאם ההורים מתנגדים לחתונה אין לשמוע להם, כמו שאין לשמוע להם אם הם אומרים לחלל שבת, כי אדם צריך להתחתן עם מי שהוא אוהב - והם מונעים ממנו.  ולענייננו רוב העולים מאתיופיה מתחתנים ביניהם, ולא עם לבנים ולא עם פלשמורה.  אם מגבילים להם את המבחר, מונעים מהם להתחתן.

ש: שמעתי שבאתיופיה מי שכן התחתן בשוגג בתוך שבע הדורות, כאשר נודע לו, מיד התגרש, וכמובן לא רצה להוליד ילדים במה שנחשב לחטא.

ת: נכון.  יחד עם זה, גם מנהג שאינו נגד ההלכה לא יכול לצמוח יש מאין, צריך שתהיה לו איזו אחיזה, בהלכה, בגמרא, ופה אין שום אחיזה.

ש: זה נאמר לגבי כל מנהגי העולים מאתיופיה?

ת: לא.  יש להתיחס בכבוד למנהגים שלהם, ויש להם הרבה מנהגים טובים.  אבל צריך לבדוק כל מנהג לגופו של ענין, גם כל מנהג של אשכנזים או של ספרדים.

ש: ואין להם הסבר על הנהגה זו של שבעה דורות?

ת: לא דברים ברורים.  הם אומרים שזה בגלל ששבע הוא מספר קדוש, כמו לגבי שבת או שמיטה.  כמובן, אין זה נימוק. להלכה, אין שום בעיה להתחתן בתוך המשפחה.  אדרבה זה דבר טוב.  הרמב"ם כותב: "מצות חכמים שיישא אדם בת אחותו והוא הדין לבת אחיו שנאמר: ומבשרך אל תתעלם (ישעיה נח ז)" (הלכות איסורי ביאה ב יד).  המקור בגמרא (יבמות סב ב).  וכן נפסק בשולחן ערוך (אה"ע ב ו הגה).

ש: אבל ספר חסידים (אזהרות כב) אוסר?

ת: נכון מאוד.  אך אדרבה זו הוכחה.  על אף שרבי יהודה החסיד היה מגדולי הדורות, מגדולי הגאונים ומגדולי הקדושים, בכל זאת תמהו על דבריו, והנודע ביהודה כתב עליו את דבריו המפורסמים: "דע תלמידי החביב ויהיו דברים הללו חקוקים על לוח לבך לזכרון הכלל הגדול שאין לכל החכמים שאחר התלמוד רשות לומר דבר נגד התלמוד.  והאומר דבר לסתור קוצו של יו"ד מדברי התלמוד לא ייחשב בכלל חכמי ישראל".  ובסוף הוא מתרץ שרבי יהודה החסיד לא קבע הלכה לדורות ,אלא רק לזרעו אחריו ציוה את הדבר הזה שהתגלה לו ברוח קדשו לגביהם (שו"ת נובי"ת אה"ע עט).  הרי שלא נשא פנים אף לגדול שבגדולים, קל וחומר למנהג מעורפל שבא מיהודי אתיופיה ולא נאמר מפני גדולי הדורות.  אגב, מנהג זה נהוג שם בנצרות האורטודוקסית, אך יש אצלם מקילים בימינו בחמישה דורות.

ש: גם רבן גמליאל השיא בתו לאחיו (יבמות ד א)...

ת: נכון. ויש בגמרא סיפור על ויכוח בין איש לאשתו, שהאיש רצה להשיא בתם לקרוביו והאשה לקרוביה (קידושין מה ב).  וכן אביו הסביר את הפסוק "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר" (דברים כח לב) כנישואים מחוץ למשפחה (ברכות נו ב).  ומה אנו צריכים גמרות!  אלו פסוקים מפורשים שכל ילד מכיר: אברהם אבינו התחתן עם אחייניתו, גם יצחק אבינו ויעקב אבינו עם קרובות משפחה.

ש: אבל אולי הסיבה של ההנהגה הזאת של יהודי אתיופיה היא בגלל חשש של מחלות תורשיות?

ת: כך מתרץ הגר"א קלצקין את דברי ספר חסידים שסותרים את הגמרא, כי הוא אמר זאת מסיבה של בעיה תורשתית (שו"ת אבן יקרה סי' לא).  אבל זה חידוש גדול.

ש: לגופו של עניין, בנישואים בין קרובים, אין בעיה תורשתית,  הרי חמירא סכנתא מאיסורא?

ת: זו מחלוקת בין החוקרים.  יש אומרים שבין קרובים יש שכיחות יתר ויש שלא רואים הבדל.  הרב אברהם פרופ' שטיינברג מביא באנציקלופדיה הלכתית רפואית שלמסקנה במחקרים החדשים בבני דודים ראשונים, הסיכון הוא נמוך מאוד אלא אם כן יש ספור של מחלה תורשתית במשפחה (כרך ז עמ' 782-780).  אך כל זה בבני דודים, אבל עד שבע דורות, אין שום מחקר שמציין בעיה.  לכך למעשה אין עיכוב לעולי אתיופיה להתחתן במשפחה הקרובה וקל וחומר הרחוקה.  ומה טוב שיעשו בדיקה גנטית טרום-נישואים, כ"דור ישרים" כפי שמומלץ לכל זוג.

ש: כל זוג חייב?  איפה זה כתוב?  או רק אם ידוע שיש מחלה תורשתית?

ת: הגר"מ פיינשטיין כותב שכיון שזו בדיקה פשוטה של כמה דקות, מי שממאן לעשותה, זה כאילו הוא עוצם עיניו בכוונה מפני סכנה (שו"ת אגרות משה אה"ע ד י).

ש: אבל לגבי עולי אתיופיה, מה לעשות אם רצונם להתחתן מתנגש עם כיבוד אב ואם?

ת: זו שאלה כוללת שלא שייכת רק להם.  ובזה נפסק בפירוש ברמ"א שאין בזה חובת כיבוד אב ואם (שו"ע יו"ד סוף סי' רמ).  וזאת על פי תשובת המהרי"ק שמביא שלושה נימוקים.  א. כיבוד אב ואם הוא מ"של אב" כלומר מכספי של האב אם יש לו, והבן אינו חייב להפסיד כספו, וכן להפסיד את האשה אשר בליבו.  ב. כיבוד אב ואם הוא רק בצרכים שנוגעים ישירות להם, כגון מאכל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא, ולא במה שנוגע לחיי הבן.  ג. אין לשמוע להורים במה שהוא נגד ההלכה, ופה יש הלכה להתחתן עם מי שאוהבים.  גם רבנו הרב צבי יהודה הירבה לברר את הנושא בפרשת משפטים שאין לאדם להיות עבד גם לא של הוריו (שיחות הרב צבי יהדוה שמות 249).

ש: ובסיכום?

ת: ישתדלו מאוד לפייס את ההורים והמשפחה, אך אם לא מצליחים, יתחתנו בכל זאת, ושומר מצוה לא ידע דבר רע, וד' יברכם.