שו"ת גיור עולי אתיופיה

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: האם עולי אתיופיה צריכים לעבור גיור?  שמעתי שיש דעות שונות.

ת: אכן.  יש שלוש דעות: לא צריך גיור, צריך גיור, צריך גיור לחומרא.  למעשה: גיור לחומרא.

ש: אבל אדם אינו חייב להחמיר.

ת: נכון.  אבל זו לא חומרא בעלמא, אלא חומרא בנושא הכי חשוב בעולם: האם האדם יהודי או לא.

ש: אך למה בכלל צריך גיור אם הם יהודים?

ת: אכן הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא, פסק שהם יהודים, אבל מאז הצטרפו גויים רבים שלא עברו גיור כהלכה (שו"ת אגרות משה ט אה"ע א).

ש: מה דין עולה מאתיופיה שהאבא יהודי והאמא גויה, ובכל ימיו החשיב את עצמו כיהודי, וכן הגויים שם החשיבו אותו כיהודי, וכל ימיו הוא השתוקק לעלות לארץ ולירושלים עיר הקודש, האם אפשר להקל עליו בגיור?

ת: לא.  גיור הוא קבלת מצוות כדת וכדין.  אבל אפשר להקל בזה, שמבינים שתשוקתו להתגייר היא כנה ואמיתית.

ש: אבל יש שמתגיירים רק לקבל אזרחות!

ת: נכון.  אין זה גיור אמיתי.  הוא לא חל.  אך יש להיזהר מהכללות ולהטיל ספק בכל האנשים הטובים והצדיקים בעדה, בגלל שיש גם רמאים.  לצערנו בכל קבוצה בעם ישראל יש רמאים.  למעשה, יש לבדוק בכל מקרה לגופו של ענין.

ש: מה דין אדם שהתגייר ולא שומר מצוות?

ת: אם למחרת הגיור הוא חדל לשמור מצוות, מתברר שהוא רימה את בית הדין, והגיור לא חל.  אבל אם לאחר זמן הוא נשבר ועזב את התורה, הוא נשאר יהודי, ואנו מאוד אוהבים אותו.

ש: ואלה שהולכים לכנסיה נוצרית, הם בודאי לא יהודים?

ת: ודאי.  אך סוף סוף הם נדירים.  וגם קורה שהיה נוצרי, התגייר באמת ובתמים, אך כיון שהרגיש שדוחים אותו, מפלים אותו, מכנים אותו גוי, הוא נשבר וחזר לנצרות.  עצוב מאוד.

ש: סך הכל, מצבם עצוב.

ת: נכון.  צריך להרבות אהבה ואחוה ושלום ורעות.  נקוה שעם הזמן הבעיה תיפטר.  גם כולנו נתחתן עם כולנו, כבר לא ידעו מי נגד מי, ויתקיים: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ.