כל הכבוד לגננת הנחושה

 הרב שלמה אבינר

 

כל הכבוד לגננת הנחושה שמודיעה חד-משמעית להורים: ליום הולדת, אל תשלחו לא סוכריות ולא שוקולדים, לא עוגות ולא עוגיות.  אם תרצו: סלט פירות, צמוקים, תמרים, תאנים.

כל הכבוד לה שהיא עקשנית.  בנוגע לבריאות ילדינו, יש להיות עקשן.  אמנם היא לא רופאה, אך כדי לדעת שהסוכר הוא רעל, אין צורך להיות רופאה, די להיות בן אדם.  נכון שהמזון  הלא בריא הוא יותר זול, אבל אחר כך משלמים עליו ביוקר: סוכרת 2, מחלות לב וכלי הדם, סרטן הקשור להשמנה, בעיות שיניים.

שמא תאמרו: ההורים קובעים.  לא כן, גן ילדים אינו שמרטפיה בלבד, הוא גם מקום חינוך.  אמנם לא חינוך במובן מעמיק של הסברה, אבל בכל זאת חינוך במובן של הקנאת הרגלים טובים.  ילד מבין כשאומרים לו: זה לא יפה.  זה שייך לדרך ארץ שקדמה לתורה, שהיא בעצמה תורה, כדברי הרמב"ם בהלכות דעות פרק ד, שאכילת מזון לא בריא, היא מידה רעה.

מדיניות מוזרה יש כאן, שמזון לא בריא זוכה לפקוח על מחירים ואף לסבסוד, מה שאין כן מזון בריא.  תוצאה: המזון הבריא יקר.  לחם מקמח מלא, פסטה מקמח מלא עולים פי 2-3 מאותו מאכל מקמח לבן. כללית, במדינתנו, מחיר המזון עולה, כל הזמן, אבל מחיר המזון עתיר סוכר ושומן יורד כל הזמן.

תוצאה: העניים יותר חולים מן העשירים.  חולים מסוכרת 2: עשירים 7%, עניים 25%.

50% מהילדים סובלים מהשמנת יתר, והאחוז הולך וגדל.

לכן, כל הכבוד לגננת שלא נותנת לג'אנק-פוד להיכנס. וכן כל הכבוד לאחראיות על צהרונים, שרק מגישות מזון בריא.  וזאת לדעת: גם מזון בריא יכול להיות טעים מאוד.  זה ענין של הרגל.