חקר החלל - זה תורה?
 
הרב שלמה אבינר
 
 [ראיון]
 
 
 
 ש: משרד המדע שלנו הודיע על שבוע החלל העולמי מכ"ה עד ב' מרחשון,  וכן
 בארצנו, הרצאות ביותר מעשרים מוקדים.  חקר החלל מענין אותנו?
 
 ת: ודאי.  האדם נברא בצלם אלהים, והרמב"ם בתחילת מורה נבוכים מסביר שזה
 השכל, וכן רש"י על הפסוק ויהי האדם לנפש חיה, שהמאפיין את האדם הוא הדעת
 והדיבור.  לכן יש לנו חשק לדעת ולדעת.
 
 ש: לדעת הכל?!
 
 ת: כן.  הכל.  כמובן, זה בלתי אפשרי, אבל כפי יכולתנו.  ראה מה כותב
 הגאון האדיר רבי יעקב עמדין בספרו האוטוביוגרפי "מגילת ספר": "הייתי חושק
 לידע ולהכיר כתב לעז אשכנזי בגופן שלהם, שלא למדני אבי מורי ז"ל, ואפילו
 בכתיבה שלהן לא קבלתי מרב, והוצרכתי ללמוד מעצמי, אבל ספרי נכרים וכתיבתם
 לא ידעתי כל עיקר, ולבי היה נוטה תמיד לדעת לחקור גם כן עניני העולם
 והאומות והאומנות ומדותיהם ודעותיהם וקורותיהם וחכמותיהם, שלא יוודע
 ענינם מתוך ספרינו הקדושים, וגם כדי לידע מה להשיב, להיות מעורב עם
 הבריות, לדעת נימוסי מדינה ומדינה וטבע הארצות וטבע יושביהם, לחשוף
 סודותיהם ולעמוד על הבחינה, הן כל אלה חשקה נפשי לדעת מתוך ספריהם
 העצמיים, ולא מצאתי דרך ואופן להגיע אל זה...  והנה ידעתי נער אחד
 מהמשרתים לומד קריאה וכתיבה בלשון לעז, לקחתיו בחשאי ובקשתי ממני שיראה
 לי צורת האותיות של א"ב של לע"ז בדפוס, שהוא התחיל ללמוד אצל מלמד סופר
 נכרי– ובעזה"י החונן לאדם דעת תפסתי מעט הכרת האותיות בדמיונם, אח"כ
 טרחתי בעצמי אני לבדי בחבור התיבות, ונקשרתי והבנתי ענין בלי עזר שום
 מלמד ומורה כלל וכלל, ותוך זמן קצר השגתי ידיעה זו לקרוא היטב בספר לעז
 אשכנזי...  מהרתי לקרוא בכל ספרי דפוס שלהם מיד בעצמי, עד שהשגתי בקיאות
 לקרוא אפילו לשון הולנדי ולהבין גם הרבה מלשון לטיין, וקראתי הרבה
 מספריהם בכל הידיעות השונות באירופה, לעמוד על כל דעות אנשי
 העולם, באמונות, בדתות ומנהגים, ולחשוף מחשבותיהם עלינו ועל אמונתנו הקדושה.
 גם נכספה וכלתה נפשי לדעת ולהבין ישוב כדור הארצי, כמבואר בספריהם מתנועת
 גרם השמימי, עם היותו מבואר בספרינו, הוא דרך קצר מאוד.  גם חפצתי לדעת
 ולהשכיל בדברים הטבעיים וטבע המחצבים וסגולות צמחים ועשבים וחכמת הרפואות
 ביחוד, והנהגות המדינות והמלכים והמלחמות וסיפורי דברי הימים שלהם,
 ומעשיות זולתיות וקורות הדורות, וחידושי כותבי הארצות, ימים ונהרות
 ומדברות ורושמי מחצבים ומלאכת מחשבת ואומניות ותחבולות ורמאות וערמות,
 וסיפורי הבלים בהמצאות בדויות, את כל אלה ראתה עיני בספריהם, בקי אני בהם
 ובמעשיהם וכל מחשבותיהם זיופיהם וטובותיהם, את כל ידעתי וגלוי לפני".
 
 ש: זה באמת מופלא.  אבל האם לימוד תורה אינו יותר חשוב?
 
 ת: ודאי יותר חשוב.  תלמוד תורה כנגד כולם.
 
 ש: אז למה בכלל ללמוד מדעים, מלבד התשוקה לדעת?
 
 ת: מרן הרב קוק מסביר שיש שתי סיבות.  א. העמקה במדע עוזרת למצוא משלים
 בדברים עמוקים באמונה.  וזאת כבר אמר הרמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ב
 ובמורה נבוכים.  ב. המדע מביא התפתחות טכנולוגית המטיבה למין האנושי
 (מאמרי הראיה 243).
 
 ש: אך אפשר להשתמש במדע גם לרעה?
 
 ת: נכון.  לכן מרן הרב קוק מסביר שזו חובתם של אנשים צדיקים להתעסק בו,
 כדי שיהיה לברכה.
 
 ש:ואז הוא כמו תורה?
 
 ת: לא. המהר"ל מסביר מה ההבדל בין תורה למדע, בספר נתיבות עולם, נתיב
 התורה ,פרק יד.  המדע חוקר מה יש בעולם, והתורה מלמדת מה צריך להיות
 בעולם.  דסקריפטיבי ונורמטיבי.  לכן אם המדע משמש לטובה, אז הוא מצוה, -
 לא תורה אלא מצוה.
 
 ש: לגבי חקר החלל, הרי נאמר "השמים שמים לד' והארץ נתן לבני אדם"- לפי זה
 עלינו להתעסק בארץ ולא בשמים.
 
 ת: השמים הכוונה לדברים רוחניים והארץ לדברים גשמיים, מה שכולל את כל
 הגלקסיות.  כמובן גם בדברים רוחניים יש להתעסק, אבל מתוך תורה מן השמים.
 ואז יש להנהיג עניני הארץ על פי תורה מן השמים.
 
 ש: בקידוש לבנה: כשם אני רוקד כנגדך ואינו יכול לנגוע בך...  אז אין
 לנחות על הירח...
 
 ת: איני יכול לנגוע בך מתוך ריקוד...
 
 ש: בכל זאת, האם זה מוצדק להשקיע כל כך הרבה כסף לחקור החלל, כאשר יש על
 פני כדור הארץ, וגם בארצנו, כל כך הרבה רעבים וחולים?!  כך יש טוענים נגד
 באמריקה  N.A.S.A.
 
 ת:  חקר החלל בסופו של דבר מביא ברכה על פני כדור הארץ.  דבר פשוט כמו
 טפלון, המשמש למתכת 'הוא תוצאה של חקר מתכתי לחלליות.  ואין מה לדבר כמה
 הלווינים מסייעים לחיים, גם למטרות אזרחיות, גם למטרת של הגנה צבאית.
 המדע – אחד הוא.  הכל קשור לכל.  פעמים הרבה, טובת המין האנושי באה
 מכיוון לא צפוי.
 
 ש: כמה יש כוכבים?
 
 ת: בערך 22^10.  מאה מיליארד גלקסיות ובכל אחת בערך מאה מיליארד כוכבים.
 אולי נגלה יותר.
 
 ש: למה ד' ברא כל כך הרבה.  האם לא די לנו בשמש ובירח?
 
 ת: א. אינינו יודעים את כל סודות של רבונו של עולם.  ב. יש ענין של איזון
 עולמי שקשור לכל הכוכבים.  גם העולם – אחד הוא.  מה גדלו מעשיך ד'.  מה
 רבו מעשיך ד'.
 
 ש: חכמים ידעו שיש כל כך הרבה כוכבים?  אז ראו רק מעט.
 
 ת: בגמרא ברכות לב ב: "שנים עשר מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי
 לו שלושים חייל. ועל כל חייל וחייל בראתי לו שלושים לגיון ועל כל לגיון
 ולגיון בראתי לו שלושים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלושים קרטון
 ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלושים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו
 שלוש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים".  אם כן,  12X 30 X 30 X 30 X
 30 X 365 X 1000 X 10,000  = בערך18^10.
 
 אמנם זה לא 22^10 אבל בכל זאת הרבה.  מה רבו מעשיך ד'.