למה נישואים נשחקים

הרב שלמה אבינר

 

ש: אנשים מתחתנים מתוך אהבה גדולה, אך לצערנו, אהבה זו נשחקת אצל רוב הזוגות.  למה?

ת: זה כתוב בפרקי אבות: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר, בטלה אהבה, ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם" (ה טז).  אם אדם אוהב את אשתו, כי היא יפה, ובמשך הזמן היא תהיה פחות יפה, או ימצא יפה הימנה, הוא לא יאהב אותה.  אם הוא אוהב אותה בגלל עושרה, ועושרה ייעלם, או הכסף כבר לא יעניין אותה, אז גם אהבתה תיעלם.  ואם הוא אוהב אותה בגלל שהיא חכמה, אולי חכמתה תיחלש במשך הזמן, או שהוא כבר לא יתעניין בחכמה, אז כבר לא ירצה בה.  ואפילו אם הוא אוהב אותה בגלל שיש לה מידות טובות, מה יהיה אם מידותיה הטובות תיפולנה.  כמובן, יש לעמוד על המשמר, ולא לאבד את מידותיו הטובות, אך לצערנו זה קורה, אך האם בגלל זה, הוא כבר לא יאהב אותה?!  ומה נעשה ובאופן טבעי, במשך השנים אדם מגלה חסרונות בבן זוגו שלא  הבחין בהן מקודם.  וכן, פעמים רבות קשיי החיים גורמים לנפילות מוסריות.  וכפי שאמרנו, אדם צריך להיות גיבור, אבל בן זוג נחלש, אין זו סיבה לחדול מאהבתו.

אבל, אם האהבה אינה תלויה בדבר, אז למה אוהבים?  בלי סיבה, חינם, לשם שמים.

זה נראה מוזר, אבל זה פשוט.  לא בגלל שאשתו של אדם היא יפה, הוא אוהב אותה, אלא להיפך, בגלל שהוא אוהב אותה, היא נראית בעיניו הכי יפה בעולם.  בגמרא כתובות: כלה נאה וחסודה.  אמרו בית שמאי: ואם היא חגרת או סומא?!  מדבר שקר תרחק!  אמרו בית הלל: לעולם תהיה דעתו של אדם מעורבת עם הבריות (יז א).  כלומר, יכנס לתוך ראשו של החתן.  מסביר המהר"ל, לא בגלל שהיא יפה הוא אוהבה, אלא להיפך, בגלל שהוא אוהבה, היא יפה בעיניו, ולא איכפת לו שהיא חגרת או סומא (נתיבות עולם, נתיב האמת).

וכן, בגלל שהיא אוהבה, אז הוא רואה אותה חכמה, עשירה ובעלת מידות.

כלומר, זה ההבדל בין אהבה פסיבית לאהבה אקטיבית.  באהבה התלויה בדבר, האדם מגיב בעולמו הפנימי כתוצאה של רושם שבא מבחוץ, לכן הוא עלול לשינויים.

לעומתה, אהבה שאינה התלויה בדבר היא יצירתית.  כיון שהוא אוהבה, הוא יוצר מחשבות לראות אותה כאהובה.

אחדות בין רבנים

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: העם הפשוט היושב בציון שואל פעמים רבות בכאב: למה הרבנים לא מתאחדים?

ת: אכן זה מאוד כואב.  ב"ה נתרפאנו מהיצר של שנאת חינם, אך יש עוד שרידים.  לאט לאט בסבלנות זה יסתדר.

ש: אי אפשר להקים סנהדרין שיאחד את הכל?

ת: לא.  אם לפני כמה מאות שנים, כאשר היו ענקי עולם, יזמה זו לא הצליחה, קל וחומר בדור העני שלנו.  אלא הכיוון הוא הפוך: כאשר תהיה אחדות, נוכל להתחיל לדבר על סנהדרין.

ש: אבל כיצד תיתכן אחדות, הרי יש חילוקי דעות, ולא מהיום, כגון בין הרמב"ם והרי"ף והרא"ש או בין רש"י לתוספות, או בין השולחן ערוך והרמ"א?!

ת: אחדות אינה אחידות.  חילוקי דעות, הם דבר ששייך להופעת התורה, הבעיה היא חילוקי לבבות.

שש: במה הם באים לידי ביטוי?

ת: מריבות בין חצרות, נקימה ונטירה, פשקוולים.  לצערנו זה גם מרחיק את האדם מן התורה.

ש: אז מה הפתרון?

ת: מרן הרב קוק מסביר באגרות, שהאחידות אינה היום על הפרק, אלא צריך כבוד הדדי.  אנו לא מסכימים אבל אנו מכבדים.  ובמשך הזמן, הכבוד גם יביא לאחידות מסויימת. בינתיים, הוא מה שאמרנו: חילוקי דעות, כן, חילוקי לבבות, לא.

ש: ובסיכום?

ת: בית הלל ובית שמאי, על אף שהיו ביניהם חילוקי דעות, היה ביניהם שלום, היו מתחתנים יחד ומשאילים כליו אחד לשני, לקיים אמת ושלום אהבו (יבמות יג. טו).