הלכות ברכת ברוך שפטרני בבר מצוה
 הרב שלמה אבינר

ש: מה משמעות של הברכה "ברוך שפטרני מעונשו של זה"?
ת: יש שני הסברים לביטוי "מעונשו של זה": א. עד עכשיו האב היה נענש על חטאי בנו מכיוון שלא חינכו למצוות התורה, ועכשיו שהבן נעשה איש, מחויב הוא להתחזק בעצמו למצוות השם יתברך (מ"ב רכה סק"ד).  ב. עד עכשיו יכול להיות שהבן נענש עבור עוונות האב, מה שאין כן מגיל י"ג שנה ואילך, שוב אין הבן נענש בעוונות האב, וזה 'שפטרני מעונשו של זה' שאין בני נענש בעבור עוונותי. הטעם הראשון - עיקר (פסקי תשובות רכה אות ד).
 
ש: האם אומרים בבר מצווה "ברוך שפטרני" בשם ומלכות או בלי שם ומלכות?
ת: הרבה נהגו לא לברך בשם, כי הברכה אינה מופיעה בגמרא אלא במדרש (פסקי תשובות רכה אות ה), והעידו שה'חזון איש' אמר שאין אומרים בשם ומלכות (דינים והנהגות ממרן החזון איש עמ' נב) וכן הגר"מ פיינשטיין (שו"ת דברי חכמים עמ' עז). אבל הרבה גדולים הורו לברך בשם ומלכות על פי הגר"א, ובכללם: מהרי"ל דיסקין, הגר"ש סלנט, הגרצ"פ פראנק והגרש"ז אוירבך.  וכן הברכה מופיעה בשם ומלכות בסידור 'עולת ראיה' (ח"א עמ' שיב).
מסופר בס' 'גאון ההוראה' על הגרצ"פ פראנק (ח"ב עמ' 136-135): כאשר הגיע למצוות הגאון רבי שמואל אוירבך, בנו בכורו של הגאון רבי שלמה זלמן, עלו לביתו של הגרצ"פ פראנק להתברך מפי קדשו, וביקש הגרש"ז אוירבך שיפסוק לו: האם עליו לברך על בנו ברכת "ברוך שפטרני" בשם ומלכות כמנהג הגר"א, או שמא עליו להסתפק בברכה ללא שם ומלכות?
"לא אפסוק לך", השיב רבה של ירושלים. "רק זאת אספר: כאשר הגיע למצוות בני ר' תנחום, ועמדתי בפני השאלה הזאת, עליתי לשאול את רבי שמואל סלנט, שאמר לי כי כאשר בנו רבי בייניש הגיע למצוות – הוא בירך בשם ומלכות" – הבין הגרש"ז שלזה התכוון הג"ר פראנק, ובירך בשם ומלכות.  וכן סיפרו כמה מתלמידי הגרש"ז. אך הג"ר שמואל אוירבך עצמו מספר, כי באותו מעמד סיפר הג"ר פראנק, כי כאשר עמד לברך "ברוך שפטרני", עדיין היה מפקפק וחוכך בדעתו כדת מה לעשות, אף שנהג כמנהגי הגר"א, אז ניגש אליו רבי ידידיה מהורדנא מבעלי התריסין בחצר שטרויס, ואמר לו: "מה לך מהסס, ברך בשם ומלכות". פקודתו שמרה רוחו, והוא בירך את הברכה בשם ומלכות.
אגב עניין זה: הר"ר שמואל רוטמן, בנו של הרב שאול רוטמן, ממתפללי בית מדרשו של הג"ר פראנק, מספר כי אביו בירך עליו משנכנס למצוות "ברוך שפטרני" בלי שם ומלכות. הג"ר פראנק ניגש אליו ממקום מושבו והורה לו לחזור ולברך בשם ומלכות, והוסיף כי מובטח לו שהברכה לא תהיה ברכה לבטלה.
ובספר ועלהו לא יבול (ח"א עמ' קכ) מובאות  עדויות שונות על פסקו של הגרש"ז אוירבך. העיר הג"ר יהושע נויבירט בעל שמירת שבת כהלכתה: "זכור אני שהגרשז"א זצללה"ה בא לסעודת בר המצוה של בני הבכור, וצוה עלי לברך בשם ומלכות אחרי ברהמ"ז. בשאר הבנים שלא בנוכחותו בירכתי כפי מנהג אבותי, בלי שם ומלכות". והעיר הג"ר אביגדר נבנצל: "לי, כשהיתה בר מצוה לבני בכורי שליט"א, רמז אדמו"ר זללה"ה בדרך רמז ולא בדרך פסק שרמזו לו בזמנו בדרך רמז ולא בדרך פסק לברך בשם ומלכות". אמנם בנו של הגרש"ז – הרב ר' ברוך – אמר שאביו הרב הורה לו לברך בלי שם ומלכות, אף על פי שהוא בעצמו כן בירך בשם ומלכות בגלל מה שרמזו לו, אך זאת היתה רמיזה אליו בלבד, ולכן לבנו הוא הורה הלכה למעשה לברך בלי שם ומלכות (ע"ע 'ועלהו לא יבול' ח"ג עמ' קג).
ואמר הג"ר יעקב קמנצקי דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ויש לכל שיטה על מי לסמוך (שו"ת דברי חכמים עמ' עז).
 
ש: האם צריך להמתין מלברך ברכה זו עד שהוא י"ג שנה מעת לעת?
ת: לא.  יש מחלוקת אם יש לחכות מעת לעת בשנה י"ד או האם בתחילת היום בשנה י"ד די. אנו פוסקים כדעה השנייה (מ"ב נה ס"ק מב).
 
ש: האם לברך ברכה זו גם בלא בדק אם הביא סימנים?
ת: כן.  אנו סומכים על חזקה דרבא (שו"ת הר צבי או"ח א קד.  כדי להיות גדול יש שני תנאים: שנים וסימנים. שתי שערות ,הכוונה שערות בפנים ושערות למטה. אמנם אין חובה לבדוק כיוון שאנו סומכים על חזקה דרבא. אמר רבא: אם יש לו שלוש עשרה שנה על פי רוב יש לו שתי שערות. אנחנו סומכים על החזקה במצווה דרבנן אך לא במצווה דאורייתא.  מ"ב נה ס"ק לא).
 
ש: מתי מברכים ברכה זו?
ת: בשעה שעולים לתורה (מג"א רכה סק"ד).
 
ש: בקריאת התורה של שני וחמישי יכול לברך או יש להמתין לקריאה בשבת?
ת: יכול לברך בשני וחמישי (ערוה"ש או"ח רכה, ד), ויש אומרים שעדיף לחכות עד שבת ולברך ברוב עם (שו"ת תשובות והנהגות ב, קמב).
 
ש: כשאין האב אצל בנו, האם ימתין מלברך?
ת: כן, עד שלושים יום (שו"ת בצל החכמה ה, קלב).
 
ש: אמא יכולה לברך?
ת: נהגו שהאֵם לא מברכת (פמ"ג א"א רכה סק"ה).
 
ש: ילד יתום, האם אבי אביו יברך ברכה זו?
ת: יש אומרים שאין לאבי אביו לברך ברכה זו (מעשה איש לחזו"א יו"ד סי' יד).  ויש אומרים שאלו שאין מברכים בשם ומלכות, נכון שאבי אביו יברך (שו"ת מהרש"ם ח, לג).
 
ש: המגדל יתום בביתו, האם לברך ברכה זו?
ת: יש אומרים שאינו מברך שלא שייך טעמי הברכה (שו"ת משנה הלכות ג, , ויש אומרים שיברך בלא שם ומלכות מדין אפוטרופוס (שו"ת בצל החכמה ה, ג).
 
ש: מי שמגדל בן חורג יברך?
ת: כן (פסקי תשובות רכה אות ד. וכן פסק הגרי"ש אלישיב בוישמע משה עמ' ע).
 
ש: כמה ברכות יש לברך על תאומים?
ת: שתי ברכות, כמו בברית מילה (שם), ולא יברך ברוך שפטרני מעונשם של זה ושל זה (שו"ת שבט הלוי ח, כח).  יעלה כל אחד בנפרד לתורה (הליכות שלמה כג, מא).
 
ש: מדוע לא אומרים "ברוך שפטרני" לבת מצווה?
ת: לא מצאתי תשובה ברורה. הברכה היא מנהג מאוחר ואינה מוזכרת בגמרא. לכן הרבה פסקו לברך בלי שם ומלכות. אמנם הגר"א הורה לברך בשם ומלכות. ומשום שהיא מנהג, כך גלגול המנהג: לבנים ולא לבנות. בשו"ת תשובות והנהגות (א, קנו), הג"ר משה שטרנבוך נותן טעם שלא נתקנה הברכה רק כשהוא לפניו, וכדמוכח מנוסח הברכה "מענשו של זה", ואין מדרכי הצניעות לבוא עם בתו לציבור ולברך. אמנם כתב הרב עובדיה יוסף בשו"ת יביע אומר (ח"ו או"ח ס' כט אות ג) שמותר לברך "ברוך שפטרני מעונשה של זאת" לבת מצווה.