גם לקראת בחירות  - לא לריב !

הרב שלמה אבינר

 

בינינו יהודים, אסור לריב.  חילוקי דעות הם טבעיים, אבל באהבה ואחוה ושלום ורעות.  גם עם הגויים, אנו רוצים שלום של חרבותם לאיטים וחניתותיהם למזמרות, אך הם אינם רוצים.  אז יש לנו סכסוכים בלית ברירה.  אבל בינינו יש ברירה, ויש מצוה, ויש חובה, ואין שום היתר בזלזולים ובעלבונות ובהשמצות ובמריבות.  הלא אנשים אחים אנחנו.

וכי שכחנו ממחלוקות היהודים ביהודים בעבר שהביאו אסונות: האחים ליוסף, שאול לדוד, אבשלום לדוד, שבע בן בכרי, ירבעם בן נבט ועוד .

כל זה לא כתוב כדי לספר לשון הרע חלילה על אותם דורות שאנו מעריצים, אלא כדי להזהיר אותנו. נבואה שנצרכה לדורות, נכתבה.  וראו איך דוד המלך ספג כל העלבונות, ולא אמר מילה רעה על אף אחד.

הדברים אמורים בכל עם ישראל דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים.  קל וחומר במחנה הפנימי של יראי השם, חרדים או ציונים, שלכולם יש אותה מטרה אלא יש מחלוקת בדרכים.  וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, במחנה הפנים-פנימי של הפועלים למען תחית האומה בארצה על פי תורתה, הנקראים דתים-לאומיים, וכולם עושים לשם שמים, אך הם מחולקים ביניהם איפה טובת האומה.  וקל וחומר אבי אביו של קל וחומר, לא לזלזל בתלמידי חכמים, מכל הצדדים, שאת כולם אנו מכבדים ואוהבים ומעריצים.  ולהיזהר מהתחבולה השפלה של ביזוי תלמיד חכם בעצם האמירה שאינו תלמיד חכם, שכביכול אינו תלמיד חכם ולכן מותר לשפוך את דמו.  אוי לאותה בושה, אוי לאותה חרפה, אוי לאותו עוון נורא של המחלוקת.

וכי שכחנו "חוק 13:15-12:45" של רבנו הרב צבי יהודה: בישיבת מרכז הרב אין כפיה, מלבד יוצא מן הכלל אחד, שבין 13:15-12:45 כולם חייבים ללמוד חפץ חיים ושמירת הלשון.

וכי שכחנו את מאמרו של רבנו הרב צבי יהודה, "אל היסוד", שמשום מה נדפס פעמיים, בלנתיבות ישראל א (עמ' ל), ובלנתיבות ישראל ב (עמ' קצא): "כולכם, כולכם, חוסו על עצמכם ועלינו כולנו... הפסיקו את הזלזולים והעלבונות האישיים ההדדיים, שעלו כספחת קבועה במחננו על בלי נשוא"!  "הלא יש מקום לדרוש ולתבוע, להעיר ולהוכיח, כהוגן ובמרץ, אבל לא בשנאה ולא בביזוי חס ושלום, לא באונאת דברים ולא בלשון הרע ושנאת חינם".  "הרבו חיוב ומעטו שלילה, הוסיפו אהבה ובטלו שנאה, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו, בקדושת החיוביות האהבה".