חוק הגיוס

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: חוק הגיוס החדש הוא טוב או לא?

ת: החוק הזה אומר שכל שנה שלשת אלפים תלמידי ישיבה חרדים יוכרחו ללכת לצבא.  למעשה, זה לא ישנה כלום לחרדים, כי מספר זה כולל גם חרד"לים, גם חרדים מחו"ל, גם חרדים שונים שהולכים לצבא כגון חב"ד.

ש: אז למה החרדים מתנגדים?

ת: מתנגדים לעיקרון שמכריחים תלמיד ישיבה ללכת לצבא, ובאיום של  סנקציות כספיות לישיבה.

ש: והם צודקים?

ת: כל אחד חייב ללכת לצבא.  זו מצוה שמוטלת על כל אחד.  נפסק ברמב"ם שבשביל מצוה, מפסיקים לימוד תורה, מקיימים את המצוה, ואז חוזרים ללימוד תורה (הלכות תלמוד תורה ג ד).

ש: אבל במצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים, לא מפסיקים לימוד תורה?

ת: זו מצוה שאי אפשר על ידי אחרים, זו מצוה אישית של הצלת העם, הצלת הארץ, הצלת קידוש השם, כדברי רבנו הרב צבי יהודה (לנתיבות ישראל א קיח) והוא גם מתייחס ללמודי תורה (שם קכד).  גם אין בצה"ל די חיילים.

ש: אז יש להכריח חרדים ללכת לצבא?

ת: זה לא מציאותי.  דבר מסוג זה, אי אפשר בכח, אלא בשכנוע, באמון הדדי.  יש לקוות שלאיטו האימון ההדדי יגדל ויותר ויותר חרדים יתגייסו.

ש: אבל בינתיים, שהם לא הולכים, כיצד להסביר זאת לחילוניים?

ת: אי אפשר להסביר.  לו החרדים היו מבינים את הערך של בנין הארץ, שיבת ציון, המדינה והצבא, היו מתגייסים לצבא במסירות עצומה, כפי שבשאר התורה הם מקפידים על קלה כחמורה.  אך לצערנו, הם עדיין לא מבינים.

ש: איך זה קורה?

ת: כי לא לומדים די הצורך אמונה.  בגמרא כתוב: "'כי מי בז ליום קטנות' (זכריה ד, י) - מה גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא?  קטנות שהיתה בהן שלא האמינו בהקב"ה" (סוטה מח ב).  ורש"י מסביר "קטנות – קטנות אמונה".

ש: מה המובן של בזבוז השולחן?

ת: היה ראוי שתלמידי חכמים יהיו מוערכים על ידי כולם, עומדים בראש האומה באופן טבעי, בלי צורך בפוליטיקה, אלא מעצם גדולתם הרוחנית.  אך שולחנם, מעמדם, התבזבז, בגלל קטנות אמונה, שלא האמינו בשיבת ציון בזמן עזרא ונחמיה.

ש: אז מה זה קשור לצבא?

ת: עם ישראל היושב בציון, מסור לארץ, למדינה ולצבא, והוא מאוד מתקשה להעריך אנשים אפילו תלמידי חכמים, שמלמדים להשתמט מהצבא.

ש: ובסיכום?

ת: סבלנות, עם הזמן, כל החרדים יתגייסו.