שו"ת נשים

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

דבר תורה

ש: האם מותר לאישה לדרוש בבית הכנסת?

ת: ברור שהדבר אסור.  א. שהרי נפסק שאסור לגברים להסתכל על נשים (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה כא ב. שו"ע אה"ע כא. קצשו"ע קנב ח). אמנם, אנשים רבים אינם מקיימים את ההלכה הזאת, אך בבית הכנסת שהוא מקום קדוש, הדבר חמור יותר לאין ערוך.  ב. לא נהגו כן בכל הדורות, ואין לשנות סידרי תפילה וסידרי בית כנסת ובוודאי לא לעשות כן בלי הוראה מפורשת להיתר מגדולי הדור בארץ ישראל (שו"ת הרשב"א א שכג. וכן באורח משפט לה).  ג. והגר"מ פיינשטיין אסר לנשים לדרוש אפילו שלא בשעת תפילה (שו"ת אגר"מ או"ח ה יב).  ד. כך גם פרופ' נחמה ליבוביץ סרבה בתוקף להרצות בבית-כנסת (וכן בפסקי שלמה ח"ד ערך בית הכנסת).

ש: מותר לאשה לומר דבר תורה ב"קידוש" של בת שנולדה ובאירוע משפחתי כגון ברית או בר מצוה?

ת: לא.  איסור הסתכלות (קצשו"ע קנב ח).  וקל וחומר בזמן קדוש.

 

הספד

ש: האם מותר לאשה להספיד את אביה או קרובים אחרים?

ת: אסור.  כנ"ל (וכן בפירושו של הרב על קצשו"ע רטו א [כת"י]).

ש: אבל זה אירוע מאד רציני ואין חשש ליצר הרע?

ת: המקור להפריד בין גברים ונשים הוא דווקא בגמרא סוכה (נב א) בזמן לוויה, כלומר הלוויה של משיח בן יוסף  או של היצר הרע! 

ש: אבל זה כבוד המת כי אין קרובי משפחה אחרים שיספידו, כגון בת יחידה שמספידה את אביה?

ת: כל כבודה בת מלך פנימה.  והכבוד הכי גדול למת הוא לנהוג על פי ההלכה.  אם אשה או בת רוצה לומר משהו, יש לה לכתוב אותו ואיש יקריא דבריה.

 

חופה

ש: האם מותר לאשה להיות מנחה תחת החופה?

ת: אסור.  כנ"ל.

 

ש: האם אישה יכולה לקרוא את הכתובה תחת החופה?

ת: אסור.  כנ"ל.  קריאת כתובה היא כדי שיהיה הפסק בין האירוסים והנישואים (רמ"א אה"ע סא ט.  ולכן גאון באמריקה, הג"ר אליעזר סילבר, היה קורא את הכתובה מאוד לאט ומאוד דרמטי.  הג"ר צבי שכטר.  ועיין בספרו עקבי הצאן עמ' רסח), ולכן תאורטית אפשר להזמין פילוסוף שיקריא אפלטון ביוונית.  אבל אין לשנות (ובאמריקה, פעם התבטא הג"ר צבי שכטר שבעיקרון אפילו קוף יכול לקרוא את הכתובה כדי ליצור הפסק.  יש שכעסו עליו כאילו יש כאן ביטוי מעליב כלפי נשים.  אלא זה שימוש בביטוי בהלכה "מעשה קוף", כגון מה שכתב החת"ס שמותר לקוף להיות שליח להביא משלוח מנות.  חת"ס גיטין כב ב.  או מזון שהוכן ע"י קוף עדיין נחשב כ"בישול עכו"ם".  שו"ת שבט הלוי ט קסד).  (וכן בפסקי שלמה ח"ה ערך חתונה).

 

ש: מותר לאשה לברך אחת משבע הברכות?

ת: כנ"ל.א. לא נהגו כן בכל הדורות, ואין לשנות ממה שמקובל ובוודאי לא לעשות כן בלי הוראה מפורשת להיתר מגדולי הדור בארץ ישראל (שו"ת הרשב"א א שכג. וכן באורח משפט לה).

ב. נפסק שאסור לגברים להסתכל על נשים (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה כא ב. שו"ע אה"ע כא. קצשו"ע קנב ח).  אמנם, אנשים רבים אינם מקיימים את ההלכה הזאת, אך בחתונה, כשכולם מסתכלים, ודאי שזה איסור חמור, ובמיוחד גברים יסתכלו כשנשים עושות דברים חריגים.  ומשום צניעות, הגר"מ פיינשטיין אסר לנשים לדרוש אפילו שלא בשעת תפילה (שו"ת אגרות משה או"ח ה יב).  וכך פרופ' נחמה ליבוביץ סרבה בתוקף להרצות בבית-כנסת.

ג. כשנשאל הגרז"נ גולדברג, על אמירת שבע ברכות על ידי אישה, הוא השיב: "אין לאשה לברך ברכת חתנים בסעודת שבע ברכות, אפילו ברכת 'אשר ברא' אפילו אם יש מנין ומברכים כל הז' ברכות, ואפילו אם הסעודה התקימה אצל החתן ולא היה מנין אלא רק זימון של שלושה אנשים.  וכן הדין תחת החופה – אין האשה רשאית לברך, מכיון שהברכות באים להוציא את החתן והכלה" (שו"ת בנין אריאל עמ' 135).  וכן השיב הג"ר יעקב אריאל, רבה של רמת גן: "לא נהגו בכך, כשם שלא נהגו באשה בתור חזן ולא כקוראת בתורה, אפילו במניין משפחתי שבו אין שאלה של קול באישה, ויש להבחין בין מעמד פומבי לבין סעודה משפחתית.  גם בזו האחרונה דעת רוב הפוסקים שאישה לא תברך.  אך במעמד פומבי גם המתירים מתנגדים כי במעמד כזה נוכחים לא רק קרובים מדרגה ראשונה ועבורם קול באשה אסור (מן הסתם האישה תעשה זאת בנעימה כנהוג) ומלבד זאת יש כאן פירצה שעלולה לחדור גם לבתי הכנסת" (אתר ישיבה ונדפס בשו"ת אהלה של תורה ו לא).

ד. ויש שרצו להתיר על פי הרמב"ם, שלגבי ברכת חתנים, כתב (הלכות ברכות ב ט): "בבית חתנים מברכין ברכת חתנים אחר ארבע ברכות אלו [של ברכת המזון] בכל סעודה וסעודה שאוכלים שם, ואין מברכין ברכה זו לא עבדים ולא קטנים", ונשים לא מוזכרות, מה שאין כן ברכת הזימון, כתב (שם ה ז): "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן אבל מזמנין לעצמן… אבל נשים מזמנות לעצמן… ובלבד שלא יזמנו בשם".  ולפי הבנה זו, יהיה מותר לנשים לומר ברכת חתנים.  ויש כמה תשובות לשאלה זו, אבל נראה פשוט שהסיבה לאסור היא כמו שכתב הרמב"ם לגבי קריאת התורה (הלכות תפילה יב יז): "אשה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור".  ובזה הציבור לא יכול למחול על כבודו (ועי' דברי הג"ר יצחק זילברשטיין, שכבוד הציבור לא נדחה כשהוא משום גנאי, כגון קריאת התורה על ידי אישה, אבל כן נדחה כשהוא משום כבוד, כגון  גלילת ספר תורה. חשוקי חמד מגילה עמ' רעז-רעט).

ה. ויש להוסיף שגדולי ישראל אסרו חיקוי הריפורמים, ואחד העיקרים אצלם הוא שוויון ללא הבחנה (עי' שו"ת דעת כהן יו"ד קצד.  פסקים וכתבים להגרי"י הרצוג א יד.  שו"ת מלמד להועיל א ו.  שו"ת שרידי אש ב פ, ג קיא).

לכן מבחינה הלכתית אין כאן שאלה.  אין צורך לנתח שיטת הגמרא והראשונים בנדון, די לנו בשורה תחתונה, שהפוסקים אוסרים את הדבר, וגם מעולם לא ראינו שגדולי הדור יסדרו חופה וקידושין באופן זה.  ועל כן לנוכח יש דין מחזק ידי עוברי עבירה, כמו בגמרא גיטין (סא א) שאסור לומר: יישר כח, למי שעובד באיסור בשנת שמיטה.

 

ש: לאחרונה יש שנהגו לכבד אשה שתאמר ברכה "שמינית" על מנת לכבד את האירוע?

ת: אסור מהטעמים שכבר נמנו.

 

ש: יש נהגו להזמין את הרב ואת אשתו הרבנית לברך ביחד את אחת משבע הברכות תחת החופה משום שאשתו כגופו.  האם מותר?

ת: ודאי שלא.  כוונת 'אשתו כגופו' היא שהבעל עושה לשניהם ולא שעושים ביחד.  למשל, הבעל מדליק את החנוכיה גם עבור אשתו ושניהם מקיימים את המצוה משום שאשתו כגופו (מ"ב תרעא סק"ט), ולא ששניהם מדליקים.  וכבר כתב החת"ס על גמרא שבת (דף כא) שאין אשה מדליקה נרות חנוכה בחוץ משום צניעות, וכן הדין בנידון דידן מלבד כל הטעמים שכבר נמנו.