עשה חתונה ואל תתחשב במשפחה

 הרב שלמה אבינר

 

שאלה: בחסדי ד' סוף סוף מצאתי בחורה שאהבה נפשי, בעלת מידות טובות ויראת שמים אך פתאום חשך עולמי.  משפחתי הודיעה לי: כיון שאנו עולים מאתיופיה, לא תוכל לישא נערה זאת, שהיא גם עולה מאתיופיה, כיון שעד שבע דורות של קרבת דם אסור, והיא חמישה דורות.  אנו מזהירים אותך: אנו נחרים את החתונה, לא נבוא, לא נממן.  אנו מזהירים אותך: אם תעשה נבלה זו, אתה אחראי על הריסת שלום הבית.  אנו מזהירים אותך: יותר לא נכיר אותך. שאלתי קייס מהעדה שהוא תלמיד חכם והוא אמר לי ברורות: אין שום איסור.  באשר לחרם של המשפחה, זה שיקולך.

ניסיתי לדבר עם המשפחה, אך אין עם מי לדבר.  הם אינם מקשיבים.  מה לעשות?

תשובה: ד' עשה לך חסד, וזימן לך בחורה זו, אל תבעט בטובה.  אתה לא הראשון שנקלע לבעיה זו שההורים או המשפחה, רוצים להכתיב לך עם מי להתחתן ואם מי לא להתחתן.

אבל אתה אינך רכוש שלהם, אתה לא עבד שלהם, אתה כבר בר מצוה, אתה בן חורין.

כן כתב רבנו הרב צבי יהודה תחילת פרשת משפטים: אל תהיה עבד, היה בן חורין, ובין השאר על תיכנע לתכתיבים בענייני נישואים.  זה לשונו: "נקבעה הלכה מפורשת בשולחן ערוך שאם מגיעים לפרק של שידוכין, אין להתחשב בכיבוד אב ואם.  כמובן, הנישואין צריכים להיות בכשרות, אבל אין זכות להורים להתערב.  נכון שהדבר גורם לפעמים לטרגדיות משפחתיות, ועם כל זה, צודק ואמיתי שקרובים לא יתערבו.  במקור הלכתי, בדברי המהרי"ק, נמצא פירוט יתר של עניין זה.  הוא מתמרמר על כך שההורים מתערבים – וכפי שהוא מדגיש זאת בביטוי מיוחד – וגורמים בכך מניעת פריה ורביה... התערבות בענייני שידוכין היא חטא ופשע" (שיחות הרב צבי יהודה שמות 254-253).  כאמור, זה נפסק בשולחן ערוך: "וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן, אין צריך לשמע את האב" (שו"ע יו"ד רמה כה הגה).  אין זה שייך למצות כיבוד הורים.

כמובן, דין זה גם שייך לבת, שאינה חייבת לשמוע להורים בענייני שידוכים.

ברור, שאם הם אומרים דברים נכונים, כגון שבחורה זו בעלת מידות רעות ומקולקלת ביראת שמים, יש לשמוע להם.  אך אין להם טענות כאלה, אלא שאין די מרחק דורות.

אבל זהו דבר שאין לו שום מקור בתורה, לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה.  יש אצל עולי אתיופיה, כמו אצל העולים מכל מדינות העולם, שלושה סוגי מנהגים.  א. מנהגים טובים שמחייבים.  ב. מנהגים רעים שהם אסורים.  ג. באמצע, מנהגים שאינם איסור ואינם מצוה וכל אחד יעשה כשיקולו.

וזהו מנהג רע, כי הוא מצמצם אפשרויות חתונה.  לו חיכו לך בתור עשר בחורות שמתאימות לך, רוצות להתחתן איתך ואתה רוצה להתחתן איתן - אין בעיה, בחר לך.  אך אין זה פשוט למצוא בת זוג.  לכן גזרה זו, עלולה לגזור שלא תתחתן, או שתתחתן עם בחורה לא מתאימה, כפי שמוזכר בשו"ת מהרי"ק (סי' קסו) ,עליו מבוססת פסיקת השולחן ערוך.

לכן, אל תיכנע לאיומים ולסחיטה רגשית.  לא אתה מפר שלום בית, אלא הם!  אל תתווכח איתם, אם אין תועלת, רק אמור בעדינות אך בנחישות: "איני יכול אחרת".  די בזה.

ותראה שבסוף יתפייסו ויהיו מאושרים.  ואפילו במקרה הגרוע שלא יבואו לחתונה ולא יממנו - אין בזה שום בעיה.  הקידושין יחולו בלעדם.  די בעשרה חברים כדי שיהיה מנין, ואפשר לאכול סנדוויצ'ים.  ובסוף הם יתפייסו.

מזל טוב.  אנא שלח לי הזמנה לחתונה.  לא אבוא, כי אין לי זמן, אך אשמח מרחוק.