ידינו שפכו את הדם הזה

הרב שלמה אבינר

 

 

אשרינו שיש לנו מדינה, שיש לנו כנסת, שיש לנו בחירות.  אשרינו שיש לנו צבא המגן עלינו.  פעם, בגלות, דמנו היה הפקר, עתה הוא שמור בחסדי ד'. 

אך לא כן הוא בכל העולם.  יש מלחמות ומלחמות אזרחים.  הלואי יכולנו לפתור בעיות אלה, אך אין זה בידינו, אלא להתפלל על שלום כל המין האנושי בתפילת עלינו לשבח.  אך אין זה מתיר לנו לעבור לקיצוניות ההפוכה ולמכור נשק למדינות המשתמשות בו כדי לרצוח אנשים חפים מפשע.  זה איסור מפורש בגמרא, ברמב"ם ובשולחן ערוך.  וגם בלי תורה, כל אדם ישר ומוסרי מבין שזה חטא ופשע.

במה דברים אמורים?  במלחמת האזרחים בקמרון, שם אנחנו מספקים נשק ומאמנים לוחמים, ואותה יחידה, ה"גדוד להתערבות מהירה" R..I. ,Bנקראת בפי הקמרונים: "היחידה הישראלית".  לא נוכל לומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה.  כבר שנתיים וחצי מתחוללת שם מלחמת אזרחים, בה נהרגו אלפים, ורבע מילוינים הפכו לחסרי בית.  גם אם שני הצדדים הינם אכזריים ואלימים, אין זה מרשה לנו לקחת חלק בשריפת כפרים, ירי על בורחים, עינוי שבויים ואונס נשים.

לצערנו, זו לא הפעם הראשונה שאנו מסייעים בכגון זה.  כבר היו דברים מעולה ברואנדה, בדרום סודן ובמיאמר.

נכון שחשוב מאוד למדינתנו לחזק את הקשר עם מדינות אפריקה, אבל לכל דבר יש גבול.  אמנם היתה עתירה בג"ץ לפני כמה חודשים, אך לא יצא מזה כלום.

אני מקוה שמה שפרסמו שזרקו תינוק על קיר וירו בו – אינו נכון, אך גם לעשירית מזה אין לנו להיות שותפים.