אל תשנורר מאמריקה

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: התבשרנו שארצות הברית תתן לנו שלושה מיליארד דולר.  זה הסכום הכי גבוה שהם נותנים לאיזו מדינה.  האם לא הגיעו ימות המשיח, שאומות העולם מכירות בחשיבותנו ובגדלותנו ורואים אידיאל לדאוג לקיומנו הגשמי?

ת: ודאי לא.  סיוע זה אינו עוזר מאומה אלא רק מזיק.  אין אצל האמריקאים שום שיקול פוליטי של ידידות, של אהבה, של כבוד, של הערכה, של מוסר, של צדק, אלא רק דבר אחד: אינטרסים.  אנו מכירים אותם היטב, קרוב למאתיים שנה, מעולם לא נתנו דולר אחד, אלא אם כן תכננו לקבל תמורתו שני דולרים.  ואנחנו מבזים את עצמנו להיות עם שנורר, קבצן מן הגטו.  זה חילול השם!

ש: אבל שלושה מיליארד זה סכום עתק.  מה נעשה בלי הכסף הזה?

ת: הבלים.  זה סכום זעיר.  אף מדינה בעולם לא התמוטטה בגלל הפסקת סיוע כספי.   תקציב המדינה  השנתי שלנו הוא מאה מיליארד דולר, כלומר זה רק 3%.  אי אפשר לצמצם את ההוצאות ב3%?!  בזמנו ראש ממשלתנו היה שר האוצר וקיצץ ב8%.  אז אפשר גם לקצץ ב3%.  גם עתה יש בארצנו הרבה גאונים בכלכלה ויקל עליהם לקצץ 3%, ולא להיות שנורר.  למה משלם המיסים באמריקה צריך לפרנס אותנו?  זה לא מוסרי.  יש בארצות הברית עשרות מיליונים רעבים.

ש: ובכל זאת, מצידם זו מתנה.  זה יפה מצידם...

ת: לא נכון.  אנו מפסידים מזה והם מרוויחים.  זו תודעת כזב.  אחרי קום המדינה הסיוע היה כלכלי, עם הזמן הוא נעשה יותר ויותר צבאי.  עתה הוא כולו צבאי, וחייבים אנו להוציא 75% ממנו בארצות הברית עצמה בקניית אמצעי לחימה.  אם כן, אין זה סיוע למדינת ישראל אלא סיוע לתעשיית הנשק האמריקאית, שגורפת מאות מיליארדים של דולרים לשנה.  כמה שזה אכזרי, היא מעוניינת שתהיינה מלחמות בעולם, כך הכלכלה שלהם תשגשג.

ש: זה לא מוגזם להאשים את ארצות הברית בכך שהם מעוניינים במלחמות?

ת: לא!  עיין בספר של הסופרת היהודית הקנדית נעמי קליין:

.The Shock Doctrine: The Rise of Disaster Capitalism

דוקטרינת ההלם, עלייתו של הקפיטליזם של האסון.  נכון שמדינת ישראל מקבלת הכי הרבה כסף מכל המדינות בעולם, אבל כל מדינות ערב יחד מקבלות מארצות הברית יותר כסף לחימוש צבאי ממדינת ישראל.  אם באמת ארצות הברית היו רוצים שלום, לא היו מעבירים להם שום נשק, ואז לא יכלו לתקוף, ואנחנו ממילא שוחרי שלום, וצבאנו כשמו כן תהילתו, הוא צבא הגנה לישראל, ואז היה כאן שלום.

ש: אבל האמריקאים תמיד מדברים שלום?

ת: לדבר זה זול.  לא להאמין לפוליטיקאים! הם מרוויחים מן המלחמה, והם מרוויחים מהרגיעה אחר כך.  יתר על כן, לולא הקבצנות הזאת, יכולנו למכור לכל מיני מדינות – נורמליות כמובן, ולא של רוצחים – את הנשק שאנו מייצרים לרוב במדינתנו, ולהרוויח הרבה יותר משלושה מיליארד דולר.  אך קבלת הסיוע היא בתנאי שלא נמכור להן, אלא האמריקאים הם שימכרו.  זאת ועוד, קבלת הסיוע גם אוסרת עלינו לפתח נשק מסויים במדינתנו.  הרי זה מעשה חלם!

ש: והממשלה לא מבינה זאת?!

ת: זו מחלה שקשה להיחלץ ממנו.  התמכרות לכסף היא כמו התמכרות לסמים, שמזיקה והורסת, אך לאדם אין אומץ לצאת ממנה.  וכמובן, בגלל הסיוע הכספי הזה, הם מפעילים עלינו לחצים פוליטיים, להקפיא בניה בארצנו, לשגת מיהודה ושומרון, ועוד דברים נוראים, ואנחנו נכנעים להם, מאהבת הדולר.

ש: כל זה רק ענין לאומי או גם הלכתי?

ת: ודאי הלכתי.  בגמרא: "אוכלי דבר אחר פסולים לעדות" (סנהדרין כו ב).  מה זה "דבר אחר"?  רש"י מסביר: החזיר.  תוספות מסבירים: "מקבלי צדקה מן הנכרים דהוי חילול השם מחמת ממון".  לשנורר כסף אצל גויים זה חילול השם, זה חזיר.

ש: ובסיכום?

ת: U.S. go home.  We don't want your dirty money.