סיפורו של חף מפשע

הרב שלמה אבינר

 

מעשה בילד חמוד, ילד עדין,

ילד שלא עשה מעולם רע לאף אחד

לא לחברים ולא לזרים

לא ליהודים ולא לערבם.

אהב ללמוד, אהב לשחק.

ופתאום כרעם ביום בהיר

באו שני גברים חמורי סבר

מכוחות הבטחון של מדינתנו

ועצרו אותו.

שאל: למה?  מה עשיתי?

זאת תדע עוד מעט, השיבו לו.

חשב: ודאי זו טעות

לפעמים מתבלבלים

ודאי עוד מעט אחזור הביתה

ואפגוש אחי הקטן ואחותי הקטנה

וכולם יצחקו מאי ההבנה.

אבל לא כן היה

אלא הכניסו אותו למעצר

שאל: למה?  למה?

זאת, עוד מעט תדע.

הנער החמוד תמה וחיכה.

לבסוף הושיבו אותו על כסא

והודיעו לו:

אתה זרקת אבנים על ערבים!

אני!  מה פתאום! מעולם לא.

הם התעקשו

אך איך יודה בדבר שלא עשה.

כך ישב שם מסכן וגלמוד

שבור ועצוב

קרא: הצילו!  אמא, אבא!

אבל הם לא באו.

כך עבר הזמן, שחור וקודר.

אתה הרגת ערביה!  הודיעו לו.

אני!  מה פתאום!  בחיי לא.

הם התעקשו.

אך כיצד יודה במה שלא עשה.

הוא ישב מסכן, שבור, רצוץ

מחכה לישועה מן השמים

או מבני אדם.

-   מתי אצא מפה?
-    כאשר תודה, תצא.

לכן הוא נשאר כלוא.

לבסוף הודיעו לו:

אתה  משוחרר

מחוסר הוכחות.

הוא יצא לאוויר החופשי,

אך כבר לא היה אותו בן אדם

הוא היה חצי ממה שהיה קודם.

משהו עמוק נשבר בתוכו.

הרים עיניו לשמים ושאל:

למה?  למה?

ותשובה אין.

ועד היום

תשובה אין.