טומאת המשפחה - סכנה לאומית

הרב שלמה אבינר

 

"כמעשה ארץ מצרים ... לא תעשו" (ויקרא יח ג).  אומרים חז"ל: "לא היתה אומה באומות שהתעיבו (מלשון תועבה) יותר מן המצרים" (ספרא שם).  וכן "וכמעשה ארץ כנען ... לא תעשו" וגם עליהם אמרו חז"ל שלא היתה אומה שהתעיבו כמוהם (שם).

חז"ל מוסיפים שהם שקולים, דומים, מתועבים באותה תועבה (שם).  אלא שממצרים יצאנו ובכנען התיישבנו.  לכן יש אזהרה חמורה לא להימשך אחריהם, "כי את כל התועבות האל (=האלה) עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ, ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (ויקרא יח כז-כח). וכן בסוף פרשת קדושים: "ולא תקיא אתכם הארץ... ולא תלכו בחוקות הגוי" (שם כ כב-כג).

אם כן אותה טומאה אינה רק פשע נגד ד', פשע נגד המוסר, פשע נגד האנושות, אלא פשע נגד העם, פשע נגד הארץ, פשע לאומי, שסופו גלות.

וכן היה לצערנו שחטאנו והושמדנו (הפטרת אחרי מות, הלא כבני כושיים, עמוס ט).

מה היתה התועבה של מצרים ושל כנען?  "האיש נושא לאיש, האשה לאשה, האיש נושא אשה ובתה, והאשה נשאת לשנים" (ספרא שם).  ואכן כל אלה מפורטים שם בפרשת אחרי מות ובפרשת קדושים.

ובכל זאת יש הבדל בין תועבת מצרים לבין תועבת כנען, אחרת לא היה צריך לחלק לשנים.  הרב שמשון רפאל הירש בפירושו על התורה והנצי"ב מוולוז'ין בפירושו העמק דבר מסבירים שהמצרים חטאו בגלל תאוה ויצר הרע, אבל הכנענים גם עשו מזה אידאולוגיה וחקקו אותה בחוק, לכן לגבם כתוב: "כמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג), כי התועבה היתה מעוגנת בחוק.

ואנו חוזרים לציון, ואנו נתנקה מאותה טומאה ואותה תועבה, ויתקיימו בנו דברי עמוס: "ונטעתים על אדמתם ולא יינטשו עוד מעל אדמתם" (עמוס ט).