הרבנית טאו ולימוד נשים

הרב שלמה אבינר

 

שאלה: התפרסם שהרבנית חנה טאו זצ"ל עודדה את הנשים, הן רווקות הן נשואות, ללמוד תורה, ללמוד וללמוד, ואכן, בזכותה, נשים רבות למדו ולומדות. אבל חז"ל אמרו ש"כל המלמד בתו תורה, כאילו מלמדה תפלות" (סוטה כא ב).  האם יש חולקים על משנה זאת?  ומה זה בדיוק תפלות?

תשובה: אין חולקים.  זה גם נפסק ברמב"ם (הלכות תלמוד תורה א יג) ובשולחן ערוך (יו"ד רמו ו).  המובן של תפלות, הסביר המאירי: "דברים תפלים, שמתוך הבנתה ביתר מגדרה, היא קונה ערמימות מעט, ואין שכלה מספיק להבנה הראויה, והיא סבורה שהשיגה ומקשקשת כפעמון להראות חכמתה לכל" (סוטה שם),  - כלומר ראוותנות.

אבל יחד עם זה, השולחן ערוך כותב: ומכל מקום חייבת אשה ללמוד דינים השייכים לאשה".  שהרי אם לא תלמד הלכה, לא תדע לקיים.  אולי בזמנים הקדומים, לא היתה צריכה ללמוד, כי ראתה  אותם אצל אימה, אך בימינו ודאי יש ללמוד.  אבל כמובן, בלי התפלספות, אלא בתמימות ובשלמות. ולכן על פי זה כתב הב"ח שהן מברכות כל בוקר את ברכות התורה (או"ח מז).  אם כן עליהן ללמוד מצוות לא תעשה ומצוות עשה שאין הזמן גרמא, ובמיוחד מצוות הנוגעות להן: נדה, חלה והדלקת הנר (ליקוטי הלכות לח"ח סוטה שם).

ומאותה סיבה היא צריכה ללמוד את הסידור והברכות, כדי לדעת  מה  מתפלליםומה המובן של התפילות והברכות, שהרי זהו חלק מן המצוה להבין מה אומרים (יעלזו חסידים על ספר חסידים שיג).

ומאותה סיבה, אמר רבנו הרב צבי יהודה, הן צריכות ללמוד אמונה, שהרי אמונה אינה מצות עשה שהזמן גרמא, וזה כולל לימוד אמונה בעמקות, לא בהתפלספות אלא בעמקות, שהרי זה גדר האמונה להאמין באמת ולא לרמות את עצמו.

ומסיבה זו, עליהן ללמוד את ספר האמונה הראשי שלנו שהוא התנ"ך.  ואמנם השולחן ערוך כותב שלכתחילה אין להן ללמוד מקרא,  אך אם מלמדים אותן, אין זו תפלות (שם).  אבל כאמור, כבר החפץ חיים שזה היה בדורות הקודמים שכל בת ספגה תורה ממשפחתה, אך לא כן הוא בימינו, שהכל נתרופף, לכן מצוה רבה ללמדן תנ"ך (שם).  ואכן יש ספר שנקרא "צאינה וראינה" ביידיש, ותורגם לעברית, בו פירושים קדמונים וחדשים על התנ"ך שנשים באשכנז נהגו ללמוד והוא ספר עמוק מאוד.  והרבנית שרה שנירר שייסדה את "בתי יעקב" אמרה בשם החפץ חיים: אמנם מי שמלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, אבל מי שאינו מלמדה, ממש מלמדה תפלות.   וגם כאן יש ללמוד בעמקות אבל בלי התפלספות, אלא בתמימות ובישרות.

מאותה סיבה אומר החפץ חיים שעליה ללמוד ספרי מוסר כדי לחזק את האמונה (שם).

בסיכום.  מה לא ללמוד: גמרא, מצוות שלא שייכות, התפלספות.

מה כן ללמוד: תנ"ך, הלכה, סידור, אמונה, מוסר – וכל זאת בדרך עמוקה ותמימה.

הלוואי וכל הגברים היו לומדים מה שנשים צריכות ללמוד.