דיאלוג על שלום

 הרב שלמה אבינר

 

-          שלום, ידידי שכלון, האם אתה מוכן לשוחח איתי בראש פתוח על שלום?

-          בודאי, ידידי שלמון, אני מאוד אוהב שלום.  אבל יש לי תנאי אחד לדו-שיח הזה, והוא שיתנהל בשכל ולא מתוך כל מיני אמונות.

-          בסדר, שכלון, בשכל.  אם כן, כיון שהשלום הוא כל כך חיוני, יש להיות מוכן לתת תמורתו שטחים.

-          סליחה, לא הבנתי את העסקה, מי נותן מה למי?

-          אויבנו נותנים לנו שלום ותמורת זה אנו נותנים להם שטחים.

-          אז אני מציע עסקה אחרת הרבה יותר הגיונית: שלום תמורת שלום.  הם נותנים לנו שלום ותמורת זה אנחנו נותנים להם שלום. כי אם אנחנו נותנים להם רק שטחים ולא שלום, אז גם השלום שהם נותנים לנו אינו שוה.

-          נכון, בעצם זו עסקה  - שלום + שטחים תמורת שלום.

-          אני שואל אותך, שלמון, אם ניתן להם שטחים, האם לא  יקימו שם מדינה עויינית?  מה קרה בגוש קטיף, נתנו להם שלום+שטחים, והם מחזירים לנו מלחמה!

-          כן, אבל אנו עייפים ממלחמות, הלעולם תאכל חרב.

-          אני מדבר איתך בהגיון ואתה מדבר איתי בסיסמאות.  אמור לי בהגיון: מה אתה מרויח בכך שאתה נותן לאויב שטח בו יוכל להתחמש?

-          הם יבטיחו שלא יעשו זאת.

-          ואתה מאמין להם?!  זה מה שקרה בגוש קטיף?!  כך הם התנהגו לפני מלחמת ששת הימים ובכלל לפני מלחמת השחרור?!

-          אני מאמין באדם.  הוא בצלם אלהים, הוא טוב במהותו!  אויבינו יחזרו בתשובה וייהפכו לאנשים טובים.  סוף סוך גם הם רוצים שלום.

-          אין בזה צל של ספק.  אך, איך שאתה מכיר אותם, זה יקרה היום, זה יקרה מחר?  בינתיים אתה מסכן את מדינת ישראל ויושביה.

-          וכאשר הם יהיו באמת טובים, אתה תהיה מוכן לתת להם שטחים?

-          כאשר הם יהיו טובים, הם לא ידרשו שטחים, הם יכירו את האמת שארץ ישראל היא שלנו, ירושלים היא שלנו, שלנו על פי המוסר, שלנו על פי ההיסטוריה, שלנו על פי התנ"ך, שלנו על פי ד'.