לחיצת יד לחיילת

 הרב שלמה אבינר

 
שאלה: האם מותר לחייל להחזיר יד לחיילת שמושיטה לו יד, הרי זו לא דרך חיבה אלא נימוס?  ויש רוצים להביא הוכחה מהירושלמי (סוטה ג ה) "שאין יצר הרע מצוי לשעה" ולכן היה מותר לכהן להניח את ידו תחת יד האשה הסוטה בשעת הקרבת הקרבן, וא"כ מדוע אי אפשר לתת לחיצה קטנה וקצרה?  האם אין חייל בתפקיד נחשב "טרוד" במלאכתו ועל כן הנגיעה מותרת?

תשובה:

א. קודם כל אין היתר בנגיעה בעלמא. לפי הבית יוסף לדעת הרמב"ם גם נגיעה בלי חיבה אסורה מן התורה, והיא ביהרג ואל יעבור (יו"ד קצה). לפי הרמב"ן נגיעה של חיבה אסורה מדרבנן, ולפי הש"ך נגיעה שאינה של חיבה אינה אסורה מן התורה אפילו לרמב"ם (שם). רוב האחרונים הסכימו עם הש"ך שנגיעה שאינה של חיבה אינה אסורה מן התורה. אך יש אחרונים שאמרו שבכל זאת היא אסורה מדרבנן (עזר מקודש סי' כ), ולכל הדעות היא דבר מכוער.

ב. מכל מקום אין זה ברור שלחיצת יד אשה אינה נגיעה של חיבה.  הגר"מ פיינשטיין מזכיר סברה זו שאין זו דרך חיבה ותאווה, אך מסיק שלמעשה קשה לסמוך על זה (שו"ת אגרות משה אה"ע ח נו).  וכן כותב הבן איש חי שזו נגיעה של חיבה (עוד יוסף חי מובא באוצה"פ אה"ע ס' כ אות ג). וכן משמע מספר חסידים שאוסר  תקיעת יד של אשה לגוי (סי' תתר"ץ), על אף שזה נראה מנהג של נימוס, אלא שיש בזה גם צד של ידידות.  הגרי"י קניבסקי בעל קהילות יעקב אמר בשם החזון איש שנתינת יד, דינה כמו חיבוק ונישוק, והיא ביהרג ואל יעבור (מובא בספר טהרת עם ישראל לרב וגשל עמ' 44).  וכן בשו"ת משנה הלכות (ו, קכג) ושו"ת באר משה (ד, קל).

ג. על כל פנים הגרי"מ אהרנברג הסתפק לגבי החזרת יד שמא אינה דרך חיבה, אם כי היא דרך חיבה מצד המושיט, אך אולי אינה דרך חיבה מצד המחזיר שזה בדרך נימוס. אך הוא דוחה סברה זו, ומסיק שאי אפשר להקל בזה, וגם האשה מתכוונת לחיבה, ואז הוא מכשיל אותה ועובר על לפני עיוור. הוא מוסיף שאין לחוש משום הלבנת פנים, שהרי מן הדין יש להפריש עובר עבירה מאיסור ויתכן שתהיה בזה הלבנת פנים, כדברי הרמב"ם שאם אין דרך אחרת, יש להכלים את החוטא כדי להצילו מחטא (דעות ו ח), ואמנם אין בידינו להפריש בכגון זה, אך בודאי שאין לסייע, גם אם היא תתבייש מפני כך.

ובכלל הוא כותב שאין זה נקרא שהוא מבייש אותה, אלא היא שהפסידה את עצמה וגרמה לעצמה שיתלבנו פניה.  הוא מסיק הלכה למעשה שאין להקל בשום אופן (שו"ת דבר יהושע ב אה"ע טו). והוא הדין לגבי קרובות משפחה (עי' רמב"ם הלכות איסורי ביאה כא ו).

שאלה: האם לאור דברי הגר"מ פיינשטיין שמותר לנסוע ברכבת תחתית על אף שקשה להיזהר מנגיעה, מותר להחזיר יד לאישה כאשר היא מושיטה?

תשובה: מה זה קשור?  והרי הגרמ"פ עצמו כתב שקשה להתיר החזרת יד.  שו"ת אגרות משה אע"ה א נו. ד לב (ופעם הג"ר ראובן פיינשטיין שאל את אביו הגרמ"פ: האם מותר למכור חמץ לנכרית?  והשיב: "אין חסרון במכירת חמץ לנכרית, ושבאמת כך נהגו באוזדא [עיר מולדת שלו], דהלא אין 'מעשה ידיה' של נכריה, לבעלה.  ולגבי התקיעת כף - או שלא יעשה, או איזה אשה יהודיה תעשה".  מסורת משה עמ' תה.  א"כ ברור שהגרמ"פ לא התיר לחיצת יד אישה גם כשיש צורך).

שאלה: אם לא מחזירים יד לאשה אולי תיעלב ויש להתחשב ברגשות?

תשובה: אין זה מלבין פני חברו, אדרבה הוא בעצמו גורם לעצמו. משל לאדם שנתארח אצל חברו ומגישים לו מזון שאינו כשר, ואם יסרב, המארח ירגיש בושה רבה, האם בגלל זה יהיה מותר? וכן אם רב מבקש מתלמידו להתחתן עם בתו והתלמיד מסרב, מה שגורם עלבון לרב, האם בגלל זה יהיה התלמיד חייב? אלא שאסור להלבין פני חברו על ידי פעולה שאדם עושה ויוזם ב"קום ועשה", ולא כאשר השני הוא היוזם ומבייש את עצמו על ידי שהשני אינו נענה לדרישתו ב"שב ואל תעשה".

ומעשה רב בגר"ע יוסף הראשון לציון שקיבל פרס ישראל ונערכה לו קבלת פנים, וכאשר ראש הממשלה גולדה מאיר הושיטה לו יד, הוא לא החזיר, והעירו לו שהוא גרם למצב בלתי נעים.  השיב: אני מצטער, אך קיום ההלכה קודם לכל.  ושוב בערב נשלחה לו התנצלות (כך היה גם כשנשיא ארה"ב הגיע לארץ והגר"ע יוסף שימש כרב הראשי, וכל רבי המדינה קבלו את פני הנשיא בשדה התעופה.  הוא לחץ ידיים לכולם ואחריו לחצה אשתו, וכשנגשה להג"ר יוסף והגישה ידה, לקח ידו ושמה מאחוריו.  היא הייתה בהלם ומיד אלו שליווה הסבירו לה שהרבנים לא לוחצים ידיים לנשים.  שו"ת מעין אומר יב קצב בהערה). אכן יש להתחשב ברגשות של שומרי הלכה.

ופעם נערכה לו קבלת פנים אצל מלכת אנגליה, והיא הושיטה לו ידה, אך הוא נאלם דום והצמיד ידיו לצדדיו לעיני כל בית המלוכה והטלויזיה. בערב התקבלה התנצלות מבית המלוכה על כך שהביכו אותו, ובדקו בספר הפרוטוקולים, וכתוב שאין למלכה להושיט יד לרב יהודי.

שאלה: האם בהלכות צניעות אין סוג פגיעה בנשים, סוג שנאה, סוג הדרה?  האם אין חשש שאם דתיים 'יפרשו מן הציבור' ויתנהגו כ"כ שונה אז זה ירחיק אנשים מהתורה?

תשובה: חלילה.  אדרבה הצניעות שומרת על כבודן של נשים מפני יצרו של האדם.  כך כותב מרן הרב קוק במידות הראיה ערך צניעות: "מדת הצניעות גורמת טובות רבות בעולם ומתוך כך היא זוכה לדחות מפניה דברים שהיו טובים מצד עצמם, אבל כיון שמפני יצר האדם וכחו החלש יגרמו לפרוץ במדת הצניעות, שהיא קיומו של עולם הרוחני והחמרי... הצנוע מכיר כי לא מפני שנאה על המין הוא מתרחק ועושה גדרים כי-אם מפני התכלית הכללי היפה".  וכן כתוב בספר לנבוכי הדור ("ההרחקה של הצניעות מאשת רעהו, אינה באה מתוך קנאה וצרות עין חלילה, כי אם מתוך טהרת הנפש וקדושת המדות והמעשים.  מפני, שכשם שהקירוב שבפעל ואותות האהבה המה נאים ויפים להנעים ולשכלל חיי המשפחה, כן כשהם מפכים מצד איש זר יכולים הם לעכר חיי המשפחה וטהרתה.  ועם התרחקותינו מאשה זרה, הננו אוהבים אותה בתור אדם, ומשתדלים בטובתה".  שם עמ' 104).

שאלה: אז מה לעשות אם חיילת מושיטה לו יד?

תשובה: כמובן, בכל המקרים האלה צריך לפעול בחכמה רבה, כדי למעט כמה שאפשר את בושת השני, כגון לעשות קידה מנומסת לפניה כדי להראות לה שמכבדים אותה, ולבקש סליחה שאין מחזירים יד. ועל כל המקרים האלה נאמר: אתה חונן לאדם דעת.