אשת חיל מי ימצא

 הרב שלמה אבינר

 

אשה אהובה ויקרה,

יש אומרים ששלמה המלך היה שונא נשים, שהרי כתב: "מוצא אני מר ממות את האשה" (קהלת ז כו).  חס וחלילה לומר כן על אותו גאון צדיק וקדוש!  אלא הפסוק הזה מדבר על אשה מושחתת "אשר היא מצודים וחרמים לבה, אסורים ידיה" (שם). 

הרי שלמה המלך הוא שאמר: "מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מאת ד'" (משלי יח כא), "אשת חיל עטרת בעלה" (שם יב ד).  ועוד אמר: "יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך" (שם ה יח).  והוא שכתב "אשת חיל", הוא ההמנון לכבוד האשה הכי מופלא שנכתב בכל ההיסטוריה.

נקודת הפתיחה היא שאשה היא האדם הכי יקר והכי נפלא בעולם (אשת חיל מי ימצא), דבר שהבעל יודע היטב ונותן בה אמון גמור (בטח בה), הוא מרגיש, שהיא עצם התגלמות החסד הגמור עלי אדמות (גמלתהו).  ואפילו כאשר בעלה פוגע בה בלא משים, היא מוחלת לו (ולא רע.  מצודת דוד).  היא עובדת בבית בזריזות ובשמחה (דרשה), טורחת ללא חשבון להביא כל דבר נצרך (היתה כאניות), וקמה מוקדם, העיקר שכל אחד מבני הבית יקבל כל הדרוש לו (ותקם).  יחד עם כל כבודה פנימה, היא מנהלת פעילות חוץ-ביתית ענפה, בחקלאות (זממה שדה), בעבודה (חגרה) חרוצה ומוצלחת (טעמה) ובמלאכה יוצרת (ידיה).  לכל זה היא מצרפת פעילויות צדקה וסעד (כפה פרשה).  היא ניחנה בכשרון של תכנון ארוך טווח ומכינה את החורף בעוד מועד (לא תיראו).  אך כל היעילות הרצינית הזאת אינה פוגמת בעדינותה, וחוש היופי שלה ניכר בריהוט (לבוש שנים) וגם בבגדיה מלאי החן (שש וארגמן לבושה).  בזכות שותפותה, בעלה יכול להתמסר לענייני הכלל ולהתגדל בתורה, ודרכו אורה הרוחני בוקע לטובת כל החברה (נודע).  ידה גם במלאכת מחשבת ובשיווקו (סדין).  כך היא משמשת כקברניטה האמונה של הבית, מתוך עוז נפשי גם בימי זקנותה עד יומה האחרון (עוז והדר).  אך בל נחשוב שכל כשרונותיה הן רק בתחום המעשי.  היא בעלת אישיות רוחנית נעלה מלאת חכמה.  אכן אלה הן תכונותיה הנשיות היסודיות: חכמה וחסד (פיה), בעזרתן היא משמשת מנהיגת המשפחה, מלאה תבונה וחריצות (צופיה), בעלה וילדיה מכירים את ערכה הרם העטוף בצניעות, ואומרים לה זאת בפה מלא, מתוך תשוקה פנימית לבטא הכרת טובתם הערכתם ואהבתם (קמו), הם יודעים שבתרבויות אחרות יש דגמים אחרים של נשים מצליחניות ומושכות תשומת לב אך ברור להם: "את עלית על כולנה".  ודאי שיופי חיצוני הוא חסר ערך, אך גם לאשת חיל יש חן ויופי, שמרשים בכפלי כפליים, עקב היותה יראת שמים (שקר החן).  האב והבנים מודים: כל מה שיש לנו זה בזכותך, ועל אף שפעילותך הינה צנועה בתוככי הבית, הרי את מקרינה על שערי האומה הציבוריים, ורוחך נושבת שם (תנו לה).