גילוח לכבוד שבת בין פסח לעצרת?

 הרב שלמה אבינר


 

שאלה: האם מותר להתגלח לכבוד שבת בימי ספירת העומר?

תשובה: כידוע, יש פוסקים שמתירים להתגלח בימי ספירת העומר למי שמתגלח כל יום (שו"ת אגרות משה או"ח ד קב.  הגרי"ד סולוביצ'יק בנפש הרב עמ' קצא), אך רוב הפוסקים אוסרים (פסקי שמועות עמ' סב.  הגרמ"פ והגרי"ד גם מתירים להתגלח בחוה"מ שהוא עוד יותר חמור מאשר ספירת העומר, אבל אמר הגרי"ש אלישיב שהגרמ"פ מתיר בדוחק גדול לגלח בחוה"מ למי שרגיל לגלח כל יום, אבל כאן בא"י נתקבל דבר זה לאיסור גמור.  מנשים אהל עמ' קלח.  וכן בשו"ת עשה לך רב [א לט] אוסר אפילו בשעת הדחק). 

יש פוסקים שגם מתירים להתגלח בימי ספירת העומר לכבוד שבת (עיין ביה"ל תקנא ג.  וכן שמענו בשם הגר"א ליכטנשטיין).  אבל המנהג הפשוט הוא שלא (ועלהו לא יבול א, קפב-קפג.  אמת ליעקב להגר"י קמנצקי תצג הערה 467).

שמא תאמר זה לא יפה ומכובד להיכנס לשבת עם זיפים - אדרבה, משום שההלכה אומרת שיש להימנע מלהתגלח הוא הוא היופי! 

וכן בעניין פגישת שידוכים, יש שואלים אם מותר להתגלח בימי ספירה העומר, - אדרבה אולי זה לא ייראה יפה בעיני בחורה יראת שמים (פסקי שמועות עמ' סב-סג).

וכדומה, סיפר ר' ברוך מרזל שפעם לאביו הרב שלמה מרזל נקבעה פגישה עם נשיא מדינת ישראל, אפרים קציר, בימי ספירת העומר.  הוא שאל את הגרש"ז אוירבך: ייתכן שהנשיא אינו בקי בדיני ספירת העומר, והוא עלול להיפגע מכך שאגיע  אליו כשאינני מגולח, האם לכבודו של הנשיא אני צריך להתגלח בימי ספירה?  השיב הגרשז"א: מי אמר שאינך נראה יפה ומכובד כשאינך מגולח? (ועלהו לא יבול ח"ג עמ' קמד).  אמנם בשו"ת מנחת שמואל (ד כג), שאל מר מרדכי מרדכי, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת, את הרב שמואל פנחסי, שהוא הוזמן להצטרף למשלחת ממלכתית באירופה בימי ספירת העומר להציג את מדינת ישראל, ומאחר ועליו להיפגש עם נציגי מדינות שאינם יהודים, האם מותר להתגלח בימי ספירת העומר על מנת לייצג את מדינת ישראל כנאה, ולא ייראה גדל פרע עם סיבי זקן, ולא יהיה חלילה לחוכה וטלולא?  והשיב שמותר לו להתגלח במקרה כזה, עכ"ל.  אבל אולי אפשר להבחין בין פגישה עם יהודים לבין פגישה עם גויים.

ואזכיר כשרה"מ בנימין נתניהו ישב שבעה על אביו [אייר תשע"ב]. נשאלתי: מהן הלכות אבלות של ראש הממשלה – כמלך או כאדם רגיל?  והשיבתי: "מרן הרב קוק מוכיח בתשובה בשו"ת משפט כהן בס' קמד שלמנהיג מוסמך של עם ישראל יש חלק מסמכויות המלך. אחת מההוכחות שלו היא ממה שכתוב ברמב"ם שלריש גלותא בבבל יש דין מלך. זאת, אע"פ שהיה בבבל ובעצם היה כפוף למלך בבל. ק"ו מנהיג מוסמך בארץ ישראל. אמנם מדובר על הסמכויות הכלליות שלו, כמו לגבות מיסים או לנהל מלחמה, שאם לא כן, הוא גנב ורוצח, אבל לגבי הדינים הפרטיים שלו, לא ברור שכן הדין.

ואני הלכתי לנחם את ראש הממשלה.  

כתב הרמב"ם (הלכות אבל ז, ח), שכשבאים לנחם את המלך, כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש, שהוא כיסא נמוך. בימינו, אם באים לנחם את ראש הממשלה, לא יושבים על הרצפה, כי זה לא מכובד. אם הייתי יושב על כיסא, הייתי צריך לבקש סליחה, אבל לא פגשתי אותו איפה שהוא יושב, אלא פגשתי אותו בחוץ, בחצר הגדולה, איפה שמתפללים ואומרים דברי תורה.

אמרתי לראש הממשלה שבהתחלה חשבתי שהוא לא צריך להתגלח, כי מכובד לא להיות מגולח לא רק אצל הדתיים, אלא גם אצל הלא דתיים. אבל אח"כ אמרתי שזה לא נכון, כי באים ראשי ממשלות ממדינות אחרות והם לא מבינים מה זה להיות לא מגולח. הוא נראה להם כמו אסיר נמלט. לכן נראה שהוא צריך להתגלח, שהרי זה מדרבנן וכבוד מלך דוחה את האיסור דרבנן לא להתגלח. כך סיפרתי לראש הממשלה והוא אמר: בדיוק מה שאני חשבתי". 

ואכן רה"מ היה מגולח.

אלא כל זה, לגבי ראש ממשלת ישראל מול ראשי אומות העולם שלא יודעים את ההלכה, אלא יהודי מול הקב"ה לקראת שבת, ודאי עדיף להקב"ה לא מגולח כפי שההלכה קובעת.