האם יש עדיין פלאפריות?

הרב שלמה אבינר

 

פלאפר, באנגליתFlapper , ובצרפתית Garconne , הוא כינוי לאופנת חיים של נשים במערב אחרי מלחמת עולם הראשונה, משנת תרע"ט עד תרפ"ט.  השנים האלה גם הנקראות הנים המשוגעות, The Crazy Years , Les Années Folles.

לעומת בגדי נשים שעל פי רוב היו צנועים, וכן אורח החיים שלהם היה על פי רוב צנוע, נשים התחילו ללבוש שמלות קצרות, לקצר את השער כמו זה של גבר, לשתות אלכוהול, לעשן בפומבי, לחיות עם בן זוג בלי נישואים, להפגין נטיות הפוכות, לעסוק בספורט ברבים, איפור כבד ופרובוקטיבי, אודם רב על השפתים, לבישת בגדי גברים: עניבה רגילה או עניבת פרפר, כובע גבר, מונוקל, מקל הליכה אלגנטי ועוד.

זה הכלל: אורח חיים בולט, נהנתני, דמוי גברי, רעשני, ראותני.

הסיבות הנפשיות של שינוי זה שהתחולל באותן שנים הסוערות נבע משתי סיבות: א. נשימה לרווחה אחרי מלחמת העולם הראשונה, שהיתה מלחמה הכי נוראה בהיסטוריה עד כה, והצורך להתאוור באורח חופשי.  ב. העובדה שבמלחמה מתו צעירים רבים, 16 מיליון הרוגים ו-20 מיליון נכים, וכן השפעת הספרדית, Spanish Flu, שהרגה 100-50 מיליון אנשים, ואם כך הם החיים, ואי אפשר לדעת מתי יסתיימו, לכן אכול ושתיה, אכול ושתה כי מחר תמות, כמו שאומרים בלטיניתCarpe Diem , קטוף את היום ואל תדאג למחר.  לבלות ולהנות, במקום לחכות לנישואים.  כמובן, הדבר גם קשור למתן זכויות לנשים, אך לא בהכרח, שהרי הלוחמות של הגל הפמיניסטי הראשון היו דווקא נשים צנועות, רציניות, אחראיות.

מה עשה רבונו של עולם?  הביא את המשבר הכלכלי הקשה של שנת תרפ"ט, השפל הגדול, The Big Depression.  נגמר הכסף, אי אפשר כבר לנהל אורח חיים יקר וראותני, יש לקצץ בהוצאות, להיות חסכני, רציני, ולא בזבזני וקליל.

יסורים של אהבה.