לשון הרע על הצבא

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: כיצד להתייחס לארגון החדש אשר מטרתו להגן על החיילים הדתיים  וזאת על ידי דיווח שיטתי על כל פגיעה בדת?  האם אין זה לשון הרע?

ת: ודאי זה לשון הרע.  ולשון הרע על הצבא הוא יותר חמור לאין ערוך, כי הצבא עוסק בפיקוח נפש של העם ושל הארץ ואסור להחלישו.  ידועים דברי הנצי"ב בפירושו עמק שאלה על שאילתות רב אחאי גאון, שכל המחליש את ראש הצבא יש לו דין רודף. אבל יש מצבים שגם לשון הרע מותר, אם הוא לתולעת.

ש: כאן זה לתועלת החייל הדתי, שכופים עליו לגלח זקן, להקשיב להרצאות של כפירה ולבקר בכנסיות!

ת: ודאי זה לתועלת, אך תועלת אינה תנאי מספיק אלא רק תנאי הכרחי.  יש עוד תנאי והוא שאין פתרון אחר, ולפני שמדברים לשון הרע על אדם או על הצבא כולו, יש לדבר איתו.

ש: דברו ודברו וזה לא עזר?

ת: אז יש לדבר עוד ועוד.  יש לפתור בעיות בפנים, מתוך אהבה ואחוה ושלום ורעות.  מעשה בראשית צה"ל שהיה פיצוץ בגלל חילול שבת לא מוצדק.  אז יש שהציעו להקים שני צבאות, אחד חילוני אחד דתי.  בן גוריון התנגד ואמר: עם אחד, מדינה אחת, צבא אחד!  והגר"ש גורן שבחו.

ש: אבל אנו מדינה דמוקרטית, ומותר לכל אזרח לבטא דעתו אם יש דברים שמפריעים לו?

ת: נכון.  אך הדמוקרטיה אינה קודש קודשים.  אינינו נגד דמוקרטיה במצבנו עתה, עיין נצי"ב על הפסוק שום תשים עליך מלך.  אבל בזה אין להיות קיצוני, כדברי הפתגם: הדמוקרטיה אינה חייבת להתאבד כדי להוכיח את חיוניותה.  לכן, נניח את הדמוקרטיה בצד, וכל מה שנוכל לפתור בצבא פנימה, נעשה פנימה.  זה הכרחי שבצבא תהיה אחוות לוחמים גבוהה.

ש: ומה אם הבעיה באה מבחוץ, כגון בג"ץ שכופה להכניס נשים לכל מיני תפקידים למורת רוחו של הצבא?

ת: אם מקור הבעיה הוא מבחוץ אז יש להילחם בחוץ.  תמיד להילחם בשורש הבעיה.  יתכן מאוד שמה שכופים חיילים לשמוע הרצאות של כפירה, המקור הוא מבחוץ.  יש לבדוק.  ואם כך, יש לפעול בחוץ.  לא יתכן שיכריחו חייל דתי לשמוע הרצאה של כפירה.

ש: ובמקביל האם אפשר להכריח חייל כופר לשמוע הרצאה של אמונה?

ת: גם לא.  אנו נגד כפיה דתית ולא פחות מזה נגד כפיה אנטי דתית.  צבא אינה מכון הרצאות אלא כח לוחם. רק אפשר לתת לכולם הרצאות על מוטיבציה צבאית ורוח לחימה.  כמו כן, הצבא אינו מכון בין-דתי, ואין להכריח חיילים להיכנס לכנסיה.  זה צבא, כדי להילחם, ומה זה קשור לכפירה ולעבודה זרה?!

ש: והזקן, מתי שמענו שזקן מפריע להילחם? לוחמים רבים בהיסטוריה היו מזוקנים!

ת: כן.  הטענה היא שחיילים מנצלים פטור זקן בשביל הופעה מרושלת.  לכן יש להבדיל, כל חייל, דתי או לא, רשאי לגדל זקן.  אך זקנו חייב להיות מסודר כראוי.

ש: אין מגמה בצבא להצר צעדי הדתיים?

ת: הגזמה.  יש קשיים כמו בכל מקום ויש לתקן.

ש: ובסיכום?

ת: בלית ברירה נילחם מבחוץ, אך כמה שאפשר נסתדר יחד בפנים.

ואילו פינו מלא שירה כים, אין אנו מספיקים להודות לד' שנתן לנו צבא, צבא הגנה לישראל!