בעיות במדינה ופרופורציה

הרב שלמה אבינר

[שיחה עם שואל.  רשם: הרב מרדכי ציון]

 

ש: אני מאוד מוטרד ממה שקורה במדינה: מרשים לגויים לבנות בניה בלתי חוקית בשטח C ולא מרשים ליהודים!  זה עוול משווע?

ת: אם זה נכון, זה אכן נורא.  יש להיאבק כדי לתקן.  יחד עם זה, יש לראות הכל בפרופורציה.  באשר לערבים, כאשר הם עסוקים בבניה, הם לא עסוקים בטרור, אז יש לשקול מה הכי גרוע.  כאשר הם קורסים כלכלית, אין להם מה להפסיד, אז הם רוצחים, אז יש לשקול מה הכי קשה.  לא תמיד אפשר הכל בבת אחת.  לפעמים צריך החלטה כואבת.  לגופו של ענין, ודאי יש להיאבק נגד הבניה הבלתי חוקית של ערבים, אך בינתיים, לפני שבוכים, יש לראות הכל בפרופורציה.

באשר ליהודים, ודאי זה פשע, פשע מוסרי ופשע לאומי.  אך שוב יש לראות הכל בפרופורציה לפני שבוכים.  ב"ה יש היום 450 אלף יהודים שם, וזה גדל כל הזמן.  ברור, שאי אפשר לגרש כמות כל כך גדולה.  כמובן, אין זה מכפר על גירוש מבית אחד או מניעת בניה.  אך, בחשבון רחב, ב"ה, אנו מתקדמים.  סטטיסטיקאים נוהגים לומר שתופעה פחות מ-10% אינה קיימת.

ש: הצרה היא שהבג"ץ אשם בכל זה?  הוא אנטי-תורה, אנטי-מדינה?

ת: אין זה מדוייק.  א. ברור שצריך להיות בארצנו חוק של תורה, בית דין רבני, וב"ה זה יהיה.  אך בינתיים, אי אפשר להפקיר את המדינה, וצריך חוק וסדר.  ולא כל מה שבתי משפט עושים הוא מעוות.  הם גם עושים דברים טובים.  ב. מי שנותן סמכות לבג"ץ, זאת הממשלה, המדינה.  לו רצו, יכלו לצמצם את האקטיביזם השיפוטי.  אבל אינם רוצים.  וזאת למה?  - כי מה החלופה?  קומבינות של פוליטיקאים כמו שהיה אחרי קום המדינה.  אז יש לבחור הרע במעוטו - קומבינות של שופטים או קומבינות של פוליטיקאים.  כמובן, עדיף שלא יהיו קומבינות כלל, וב"ה כך זה יהיה כאשר יבוא משיח צדקנו.  בינתיים, בודאי יש להיאבק.  אך לא לבכות שהכל רע.  פרופורציה!  פרספקטיבה!

ש: עוד צרה גדולה יש: מתרבים פליטים מארצות אפריקה, הם גורמים נזק רב, והולכים ומתרבים.

ש: גם בזה מוסדות המדינה ומוסדות המשפט, משתדלים לצמצם את מספרם, שהרי הם אינם פליטים בגלל משטר רודני, אלא באים לחפש עבודה, לכן אין חוק בין לאומי המחייב לקבלם.  אך גם בזה, אי אפשר לסתום את כל החורים.  סך הכך, הם מועטים.  וגם בזה, להיאבק, אך לא לבכות שהכל רע.  הכל יחסי.

באירופה, צרה זו גדולה פי עשר, פי מאה.  למשל, בצרפת יש בערך 10 מיליון ערבים.  הם אלימים ומטרידים.  רוב היושבים בבתי סוהר הם ערבים.  ילדיהם מציקים בבית הספר, אז הצרפתים מוציאים ילדיהם ושולחים אותם לבתי ספר פרטיים.  הם באים לגור בבנין, מלכלכים, מפריעים, אז הצרפתיים עוזבים, וכך הם משתלטים על בנין אחר בנין, שכונה אחר שכונה.  רוב עיסוק שרותי הרווחה הוא בהם.  מול מגדל איפל יש דשא ענק.  אחרי שהם עושים שם פיקניק, כולו נהפך למזבלה.  הם מטרידים נשים ברחוב בגלל לבושם, ועוד ועוד.  אז למה הצרפתים שותקים?  א. כי הערבים מנצלים בציניות את החוק.  ב. כי היצוא הצרפתי הוא אל מדינות ערב ואי אפשר להסתכסך איתם.  ג. כי כמעט בכל משפחה צרפתית יש איזה חתן ערבי מכובד.

הקיצור, יצאנו בזול.

אז, להמשיך להיאבק, אך לא להגזים, אלא להודות לד' יומם וליל.