ד' אוהב אותי

הרב שלמה אבינר

 

ש: האם זה נכון לחנך ילדים על ידי חזרה בלתי פוסקת על המשפט: ד' אוהב אותך?  וכן לחנך את עצמו?

ת: בודאי שזה אמת.  אנו אומרים כל יום: אוהב את עמו ישראל, הבוחר בעמו ישראל באהבה.  והרי אנו שייכים לעם ישראל.  אבל זו לא כל האמת, רק חלק מן האמת.

כי ד'  מתגלה  לא רק במידת החסד, אלא גם במידת הדין.  התאוריה שד' רק אוהב אותנו היא תאוריה נוצרית (עיין אורות, ישראל ותחיתו ועיין אגרות א צט).  אגב, גם הנוסח שאנו רק אוהבים את ד' ולא יראים ממנו, הוא נוסח נוצרי, שבזמן האחרון תורגם על גבי סטיקרים: הקב"ה אנו אוהבים אותך.

 אבל התורה היא אהבה ויראה, חסד ודין.

יתר על כן, גם הדין הוא חסד.  זה חסד גדול לאדם שהוא נולד, גדל, מקבל מד' עולם נפלא.  אבל זה גם חסד גדול, שהוא מקבל מצוות, בחירה חופשית, ויכול להתגדל במאמציו, מבחינה מוסרית ורוחנית.  זה אפילו חסד יותר גדול.

וכן לגבי חינוך הילד, הוריו צריכים לאהוב אותו מאוד, לאהוב אותו בלי תנאי.  ויחד עם זה, לא לפנק אותו יתר על המידה, שזה מקלקל אותו.

אלא מלבד אהבה, יש לבטא אליו הערכה, כלומר הערכת אמת על הדברים הטובים שהוא עושה, ובכך הוא מתחזק רוחנית.