האם במבי היה ציוני?

הרב שלמה אבינר

(ראיון)

 

ש: הרב אמר פעם שבמבי היה ציוני?!  וכי וולט דיסני היה ציוני?!

ת: וולט דיסני היה גוי, לא אנטישמי, אלא אוהב יהודים, אך לא ציוני.  אבל סרטו בנוי על ספרו של פליקס זאלטן Felix Salten, אשר שמו האמיתי היה זיגמונד זלצמן Siegmund Salzmann.  הספר יצא בתרפ"ג בשם "במבי – חיים ביער", שהוא רומן מפתח, Novel with a key, Roman à clef, על מצבם האומלל של היהודים הנרדפים באירופה.

ש: אז איך הוא נדפס בגרמניה, ארץ אנטישמית?

ת: אכן, בשנת תרצ"ו, כאשר הנאצים עלו לשלטון הוא הוחרם, בטיעון שהוא אלגוריה פוליטית על היחס ליהודים באירופיה, וגם עותקים רבים נשרפו.

ש: אבל בסרט במבי של דסני, כל זה לא ניכר?

ת: נכון.  הוא הפך אותו לסרט על הגנת בעלי חיים. אבל זאלטן התכוון לחברה יהודית חלשה הסובלת מהפוגרומים ברוסיה.  הפתרון הוא הציונות, וזאת לפני שהנאציזם איים עלינו.  זאלטן היה כתב קבוע בעיתון די ולט Die Welt, מיסודו של תיאודור הרצל.  אחר כך הוא השתייך ל"וינה צעירה", Jung Wien, תנועה רוחנית-ספרותית, שגם להרצל היתה שייכות אליה.

ש: וכל זה כתוב בסיפור במבי?!

ת: יותר מאוחר, הסופר היהודי  הלא ציוני  קרל קראוס Karl Kraus, שם לב שיש שרידים של יידיש בצורת ההתבטאות של הארנבות בסיפור, וכן שהציידים נראים בעלי פרצוף אנטישמי...

ש: כל זה לא ברור...

ת: מה שברור הוא הרגשת חוסר הבטחון המתמיד אצל בעלי החיים, המחפשים מקום בטוח איפה לגור.

ש: זה כבר ציונות.

ת: כן. אמנם ציונות מחמת פחד.  יש שלוש דרגות בציונות: מחמת פחד, מתוך לאומיות, מתוך אידיאל של אמונה בד'.  אכן, אביו של במבי שמוביל את צאצאיו למקום של שלום ובטחון, הוא דמות של זקן השבט, מסוג תיאודור הרצל, המוביל עמו אל ארץ מובטחת.

ש: זה בכלל לא הבמבי של דיסני...

ת: חוץ מדבר אחד טרגי מאוד: מותה של אם במבי – כלומר חיים של אורות וצללים.  אך הרקע הוא הסכנה הנוראה בה נמצא עם ישראל וחיפוש מקום בו יוכל לשרוד בשקט.

ש: ובסיכום?

ת: אשרינו שזכינו למדינתנו!  אנחנו כבר לא עופר איילים נרדף, אלא גור אריה יהודה הדורך על במותי ארצו, בחסדי ד' עלינו.