עשר מידות במטלפנים

 הרב שלמה אבינר

 

כיוון שכל יום אנשים מטלפנים אלי הדל כדי לשאול שאלות שונות, הנני מפרסם את שבחו של עם ישראל, שבניו הינם ברובם, כמעט כולם, מאוד מנומסים, מאוד עדינים, מאוד עניניים. אשרינו שזכינו.

כמובן, יש יוצאים מן הכלל, ואלו הם:

1.      המדברים חלש ולא שומעים כלום.  לבקשתי להרים את הקול, הם מסבירים שאינם רוצים להפריע לאחרים.  אכן מידה טובה, לעומת אלה שצועקים בסלולרי ברחוב ופוגעים בפרטיות.  על כל פנים, כיון שאיני שומע כלום, אני מציע להם לעבור למקום אחר, ועל פי רוב ההצעה מתקבלת.

2.      הבולעים מילים ושוב לא מבינים כלום.  אולי זה הרגל של אנשים עסוקים שכדי לחסוך זמן, מצופפים דיבורם.  על כל פנים, כיון שדבריהם לא מובנים, אני מציע לדבר בצורה יותר ברורה.  הם נענים ברצון רב, אך במשפט הבא, שוב מדברים לא ברור.  אין דבר, אני שוב מבקש.  וכן הלאה.  כך שכל משפט נאמר פעמיים: לא ברור וכן ברור.

3.      שולחים ילד לשאול אותי.  זה מאד מרגש.  אני אוהב ילדים, ודאי את שלי, אך גם של אחרים.  הבעיה היא שעל פי רוב, לא מבינים כל כך מה הם אומרים. אני מנסה כמה פעמים, אך לבסוף, אחרי דברי שבח לילד, אני מבקש סליחה, ואז מגיע מבוגר כדי לשאול.

4.      יש שפותחים מיד בשאלה בלי לומר שלום.  ובסיום התשובה, אין שלום, אין תודה.  כלום.  כנראה אנשים מאוד עסוקים.  שיהיו בריאים.

5.      המאבדים סבלנות.  אני מסביר, מסביר עוד פעם, מסביר בסבלנות.  אך כנראה השואל מחפש רמה יותר גבוהה.  אז הוא טורק את הטלפון.  ברוך שפטרני.

6.      החוזרים על שאלותיהם.  הפונה שואל.  אני משיב.  ואז הוא חוזר על שאלתו מילה במילה, כאילו לא עניתי.  ואני חוזר על תשובתי מילה במילה.  וכן כמה פעמים.  איני מאשים אף אחד, לאנשים רבים יש בעיית ריכוז וקשב, הם אינם מקשיבים.  בממוצע אדם חוזר על שאלתו שלוש פעמים.  כאשר זה מגיע לחמש, אני מעיר בעדינות, שזו אותה שאלה.  כאשר השואל מסתפק בתשובה פעם אחת, אני מלא התפעלות.

7.      השואלים בתוך רעש סביבתי, כגון תוך כדי נסיעה, בחוץ ברוח, בבית ברעש ילדים, באירוע רעשני.  ואיני מבין את השואל. על פי רוב השאלה אינה דחופה, אך אותו שואל מנצל זמן פנוי.  אני מתנצל שאיני מבין בגלל הרעש.  אז הוא אומר שיתקשר אחר כך.  כמעט בכל המקרים, אינו מתקשר.  שיהיה בריא.

8.      פתיחה ללא שלום, לא הצגת שם, ללא שאלת "האני מדבר עם פלוני?".  אלא: "אל מי הגעתי"?  שאלה מוזרה.  הרי הוא אמור לדעת אל מי הוא מטלפן.

9.      עצות בטלפון.  נאום ארוך כדי להורות לי מה עליי לעשות או מה עליי לומר בנושא ציבורי פלוני או אלמוני.  אני אוהב שאלות אלה.  הרבה יותר קל לי להקשיב מאשר לשבור את הראש מה לענות.  העצות מתחלקות לשלושה חלקים.  א. עצות טובות שאני כבר מבצע עשרות שנים, ועשרות אנשים כבר הודיעו לי מה לעשות לכן אני שמח לשמוע, כי זה מחזק אותי.  ב. עצות טובות שלא חשבתי עליהן, אז ודאי אני שמח.  ג. עצות שלא נראות לי, בכל זאת טוב לשמוע, כי תמיד יש להפעיל ביקורת עצמית.  לכולם תודה רבה.  אך אודה אם אפשר לקצר.

10. - שלום, אני תלמיד ישיבה...  - אז אולי שאל ישירות את הר"מ שלך...  - הוא לא נמצא כאן כרגע...  - אז אולי טלפן אליו...  - כן, תודה רבה.  אשרינו שיש כזה צמאון לתורה.


אך נחזור על דברינו, תופעות אלו נדירות, סך הכל עמנו הוא עם עדין נפש ומתחשב.  אשרינו מה טוב חלקנו.