תורת היחסים - ניבול פה דתי

 הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: יש עתה סדרה חדשה בערוץ 10 המכונה "תורת היחסים".  מה הרב אומר?

ת: איני מכיר.

ש: זו תוכנית של "מהפכת המיניות", כך הם קוראים לזה, "בציונות הדתית".

ת: על מה זה מדבר?

ש: איך לשפר מה שקורה בין איש לאשתו בחדר מיטות?

ת: נורא ואיום!  ניבול פה!

ש: למה?  אנו לא נוצרים.  מותר לאיש ואשתו להנות יחד...

ת: ודאי.  אבל אסור לדבר על זה ברבים.  על נושאים שבצניעות מדברים בצנעה...

ש: כן.  הרב עצמו הוציא לפני 40 שנה ספר על זה...

ת: שנים...  אבל לא רק אני הדל.  גם הרבנים החרדים הכי מחמירים.  אך זה לא נושא לדבר ברבים.  ניבול פה.  מגעיל.

ש: הם אומרים שמצוה לפרוץ את הגבולות האלה...

ת: מצוה של היצר הרע.  מצוה של פרויד.  מצוה של תרבות המערב אשר חורטת על דגלה: עולם של מילוי הנאות, הנאות מכל סוג ומכל זן, וכל המרבה, הרי זה משובח.  ואנו אומרים שעולמנו הוא עולם של דבקות בד'.  עיין מסילת ישרים פרק א.

ש: אבל התורה עצמה מדברת על עניינים שבצנעה?

ת: רק במילים עדינות ומוסוות, מינימום של מינימום.  הרמב"ם במורה נבוכים כותב שלשון העברית נקראת לשון הקודש, כי אין שום ביטוי ישיר לעניינים שבצניעות אלא דרך משל (מורה נבוכים ג ח).

ש: ובסיכום?

ת: הגיע הזמן שילמדו ספר מסילת ישרים.  הספר הזה הוא גם לאומי דתי.  זה בסדר.  הנה באריכות בפרק יא:

"עוד בענין זנות הפה והאוזן, דהיינו, הדיבור בדברי הזנות או השמיעה לדברים האלה, כבר צווחו ככרוכיא ואמרו (ירושלמי תרומות פ"א) ולא יראה בך ערות דבר (דברים כג), ערות דיבור זה ניבול פה. ואמרו (שבת לג), בעון נבלות פה צרות מתחדשות ובחורי שונאיהם של ישראל מתים. ואמרו עוד (שם), כל המנבל פיו מעמיקים לו גיהנם. ואמרו עוד (שם): הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה, אלא כל המנבל פיו כו', אפילו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכים לו לרעה. ואמרו עוד (חגיגה ה), אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו, מגידים לו לאדם בשעת הדין. ובענין השמיעה הרעה הזאת גם כן אמרו (שבת לג), אף השומע ושותק, שנאמר (משלי כב), זעום ה' יפול שם. הרי לך שכל החושים צריכים להיות נקיים מן הזנות ומעניינו. ואם לחשך אדם לומר, שמה שאמרו על נבול פה, אינו אלא כדי לאיים ולהרחיק אדם מן העבירה, ובמי שדמו רותח הדברים אמורים, שמדי דברו בא לידי תאוה, אבל מי שאמרו דרך שחוק בעלמא לאו מילתא הוא ואין לחוש עליו -- אף אתה אמור לו, עד כאן דברי יצר הרע, כי מקרא מלא שהביאוהו ז"ל לראיתם (ישעיה ט): על כן על בחוריו לא ישמח ה' וגו' כי כלו חנף ומרע וכל פה דובר נבלה, הנה לא הזכיר הכתוב הזה לא עבודה זרה ולא גלוי עריות ולא שפיכת דמים, אלא חנופה ולשון הרע וניבול פה, כולם מחטאת הפה בדיבור ועליהם יצאה הגזירה. על בחוריו לא ישמח ה' ואת יתומיו ואת אלמנותיו לא ירחם, אלא האמת הוא כדברי רבותינו זכרונם לברכה, שנבול פה הוא ערותו של הדיבור ממש, ומשום זנות הוא שנאסר ככל שאר עניני הזנות, חוץ מגופו של מעשה, שאף על פי שאין בהם כרת או מיתת בית דין, אסורים הם איסור עצמם".

ש: עוד סיכום?

ת: נקיות הלשון.