חיסונים - בעד ונגד

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: כבר שנים מתנהל ויכוח בציבור בעד ונגד חיסונים. המתנגדים מציגים מחקרים רפואיים על פיהם חיסונים אינם מועילים. באמת,  מנין שמועילים?

ת: כדי להבין זאת, אין צורך להיות רופא, די להיות רפתן.  נחזור על הראשונות.  לפני קצת יותר ממאתים שנה, מגדלי פרות באנגליה שמו לב שמי שנדבק מאבעבועות שחורות של פרות לא נדבק מאבעבועות  שחורות של אנשים, שהיא לאין ערוך יותר חמורה. אז הרופא האנגלי אדוארד ג'נר Edward Jenner הזריק חיסון מזה, ואכן זה פעל  והמחלה הנוראה הזאת נעלמה.  אמנם בעולם השלישי, בה לא חסנו, היא נעלמה רק לפני ארבעים שנה בערך עקב מדיניות חיסון.  אכן חיסון Vaccination הוא מלשון פרה בלטנית Vacca.  הוא שאמרנו, די להיות רפתן.  מאה שנה לאחר מכן, הצרפתי פסטר חקר רבות את הנושא, והמציא חיסון נגד כלבת, גם היא מחלה נוראה המביאה מות ודאי מתוך יסורים קשים, וגם היא נעלמה.

ש: נראה ברור, אז מה טוענים המתנגדים?

ת: הם טוענים כמה דברים: קודם כל, תאוריית הקשר, קונספירציה, Conspiracy Theory, שיצרני התרופות מרוויחים הון עתק במכירת החסונים.

ש: ומנין שזה לא נכון?

ת: זה הבל, כי במכירת התרופות לרפא אותן המחלות, הם היו מרוויחים הרבה יותר לאין ערוך.

ש: מה עוד הם טוענים?

ת: שיש תופעות לוואי קשות ותאונות.

ש: וזה לא נכון?

ת: ודאי זה נכון.  אבל זה נדיר מאוד.  כלומר תופעות לוואי הן קלות, ותופעות לוואי קשות הן מאוד נדירות. זה נקרא חשבון רווח והפסד.

ש: מותר על פי ההלכה להכניס את עצמו למצב של סיכון מועט כדי למנוע סיכון גדול?

ת: כן.  כך כתוב בתפארת ישראל על יומא (ח, ו) לגבי החיסון נגד אבעבועות שחורות, שהוא מותר, על אף שאחד מאלף מת עקב החיסון. הוא מביא הוכחה מהבית יוסף (חו"מ סי' תכו) בשם ירושלמי שאדם חייב להיכנס לסכנה קטנה כדי להציל חברו מסכנה גדולה, כגון לקפוץ לנהר להצילו אם הוא טובע. קל וחומר כדי להציל את עצמו. וכמובן, בימינו הסיכון הוא כבר לא אחד מאלף אלא אפסי.

ש: בעצם גם אשה הנכנסת להריון  מכניסה את עצמה לסכנה זעירה?

ת: נכון.  לכן מותר ומצוה. המגן אברהם כותב שזו הסיבה שעבור יולדת בסכנה מחמירים לחלל שבת רק בשינוי, בגלל שאין אחת מאלף מתה (או"ח שטז ס"ק כג).

ש: אגב, מותר לחלל שבת בשביל חיסון?

ת: ודאי, אם יש סכנה קרובה.  כך פסק הגריא"ה הרצוג (שו"ת היכל יצחק או"ח לא.  וכן שו"ת ציץ אליעזר יז, טז).

ש: אז האם חיסון הוא היתר או מצוה או חובה?

ת: תלוי, אם הסיכון גבוה, זו חובה.  אם הסיכון נמוך, ורק המלצת רופאים, כגון שפעת, זו מצוה, אך לא חובה.

ש: עכשיו יש בעולם ובארץ ויכוח על חצבת?

ת: ודאי חייבים.  יש סיכון של הדבקה, מחלה ואפילו של מות.  נוסף לכך, יש אומרים שמי לא מתחסן, הוא בגדר רודף, כי הוא עלול להדביק אחרים, שאין להם יכולת להתחסן, כגון תינוקות קטנים או אנשים עם הוראת נגד.  ולצערנו, כבר רבים נפגעו.

ש: רודף, זה ביטוי חריף?

ת: אז נגיד אגואיסט.

ש: גם היתה טענה שחיסונים גורמים לאוטיזם?

ת: ידוע, עקב זה אנשים רבים לא חסנו, ועקב זה רבים נעשו חולים.  בסוף התברר שאותו מחקר לא עמד באמות מידה מדעיות, אלא היה פסבדו-מדע, שוחד, הטיה, ולכן נשלל רשיון הרופא שלו.

ש: כל זה כל כך ברור, אז איך יש בכל זאת אנשים שמתנגדים לחיסונים?

ת: נטיה לרפואה טבעית, רפואה חלופית, רפואה משלימה, פלורליזם רפואי – כלומר כל אחד הוא רופא ויודע הכל.  התקשורת האינטרנטית נוטה להפיץ מאמרים נגד חיסונים, כי זה יותר מענין, יותר מעורר רגשות, יותר קונספירטיבי, יותר פיקנטי.

ש: ובכל זאת היהודי הפשוט שניצב מול רופאים לכאן ולכאן, מה יעשה?

ת: על פי ההלכה יש ללכת אחרי הרוב.  כך מבואר ברמב"ן, בתורת האדם, שער הסכנה, שאם הרופא טעה וגם הזיק הוא פטור, בתנאי שהוא פעל על פי הזרם המקובל והמרכזי ברפואה.  וכן בהלכות יום הכיפורים, אם יש רופאים שמחייבים לאכול ואחרים אוסרים, הולכים על פי הרוב.  יתר על כן, אם שני רופאים אומרים שיש סכנה ומאה שאין סכנה, הולכים אחרי השנים, בגלל פיקוח נפש (שו"ע או"ח תריח, ד).  ובימינו הרוב הגדול של הרופאים אומרים שאי התחסנות היא מאוד מסוכנת.

ש: אבל מותר לאדם להביע דעה נגד חיסונים?

ת: אסור!  כל הדיבורים האלה גרמו שאנשים רבים לא התחסנו, ועקב זה יש מחלות שהתרבו פי  עשר ואפילו פי מאה.

ש: ובסיכום?

ת: יש להודות לד' יומם ולילה על כך שהמציא את החיסונים דרך עבדיו הנאמנים הרופאים.  כל המתנגדים חיים בעולם דמיוני ושכחו את המחלות הנוראות שפקדו בעבר את המין האנושי, ועתה נעלמו בזכות החיסונים: שיתוק ילדים, דפתריה ועוד.  ברוך אתה ד', רופא חולים.