הפיכת ערכים

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: למה אנו מתיחסים כל כך בחומרה דווקא כלפי בעלי נטיות הפוכות למיניהם?

ת: אנחנו מתיחסים?!  התורה מתייחסת, רבונו של עולם מתייחס: תועבה!  מות יומת!  כמובן, לא נהרוג אף אחד חלילה, ולא נפגע באף אחד, אך זה עדיין תועבה.

ש: אבל יש עוד דברים חמורים בתורה: השבת, כשרות, טהרת המשפחה, לשון הרע ועוד?

ת: ודאי.  מה שאדם עושה בחייו הפרטיים, אינינו מתערבים, ואינינו כופים.  הבעיה כאן, שהם רוצים לשנות את אמות המידה של המוסר עבור כל החברה.

ש: עבור עצמם...

ת: לא רק, הם בונים נורמות חדשות, הם מהפכים את הערכים.  Transvaluation of Values.

ש: כמו ניצשה?

ת: נכון מאוד.  בספרו מעבר לטוב ולרע, .Jenseits von Gut und Böse : מה שהיה מוסרי, הופך ללא מוסרי, ומה שלא היה מוסרי, הופך למוסרי.  הטוב הופך לרע, הרע הופך לטוב.

ש: למשל?

ת: מחיקת הרחמים, השוויון, הויתור, והאדרת רוח הנקמה, הטינה ועוד.  וכן הוא לענייננו.  עד כה זוגיות היתה בנין האדם וההולדה.  עתה היא הרס האדם וניתוק בקשר שאינו מביא הולדה.

ש: אבל זה היה קיים בכל הדורות?

ת: ודאי.  אבל לא עשו  מזה נורמה.  לפחות לא אצלנו.  בדור המבול כן:  "דור המבול לא נמחו מן העולם אלא על ידי שכתבו גומסיות (שטרות נישואים) לזכר ולבהמה" (בראשית כו, ה).  ומפרש המהרז"ו: "שטעו בדעתם המשובשת, שמאחר שנבראו בעלי יצר ויש להם יצר – מחוייבים ללכת אחר יצרם באיזה אופן שיהיה... וכתבו שטרי נישואין לזכר בציווי השופטים שלהם".

ש: אחר כך זה גם קרה במצרים...

ש: בערך.  אמנם כתוב: "כמעשה ארץ מצרים... לא תעשו" (ויקרא יח, ג), וחז"ל מוסרים: "איש נושא לאיש ואשה לאשה", אך זה לא היה חוק.  בארץ כנען היה יותר גרוע: "וכמעשה ארץ כנען... לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו" (שם).  זה נהפך לחוק, כפי שמבארים המפרשים.

ש: ואצלנו בארצנו  זה נהפך עתה לחוק?

ת: כן לצערנו.  קודם זה נחשב לחטא, לסטייה.  עכשיו זה נחשב נורמלי.  ואדרבה מי שמתנגד, הוא הנחשב לא נורמלי ומכונה: הומופוב.  מיעוט קטן משתלט ועושה טרור תקשורתי, פוליטי וחברתי נגד מי שחורט על דגלו את הטבע הנפשי האנושי הבריא.

ש: גם בסדום, עשיית הרע קבלה גושפנקא חוקית, כמו הבחורה שנתנה צדקה ונרצחה.

ת: נכון.  הרמב"ם גם כותב במורה נבוכים שמי שהופך דבר אסור לדבר מותר בקהל עם ועדה, יש לו דין עיר נדחת (מורה נבוכים ג, פא).

ש: זה מאוד מדאיג!

ת: אין מה לדאוג.  אנו נתגבר.  בסוף, הרע יתפוצץ.  עברנו דברים יותר קשים מאלה.  כמובן, אין להירדם בשמירה, אלא יש להיאבק, למען דבר ד' המלא אורה וטובה.