ההסכם עם טורקיה: "וכי תמיד לא צריך להתחשב בעמים"?

 הרב שלמה אבינר


 

דעת הקהל בארץ מחולקת אם ההסכם עם טורקיה טוב או לא, וגם בכנסת וגם בממשלה וגם בקבינט.

אנו לא מצויים בפרטים אך יש כלל. אנחנו לא יכולים לחיות כמדינה מבודדת. אמנם כתוב "הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג ט), הכוונה במובן הרוחני, אך במובן הפוליטי, הצבאי והכלכלי אי אפשר למדינה לשרוד לבד בעולם שלנו, - מה שנקרא מדינה אוטרקית, מדינה המספקת לעצמה. זה בלתי אפשרי. חייבים לכרות בריתות עם עוד מדינה ועוד מדינה. אנחנו גם לא יכולים לכרות ברית רק עם טורקיה, כי אז אנחנו לכודים, אנחנו צריכים לכרות ברית גם עם אמריקאים וגם רוסים, ככה אפשר לנצל את שיווי המשקל.

הטורקים הם מרושעים, אין שאלה. הם רצחו שמונה מאות אלף ארמנים. יש אומרים מליון מאתיים אלף. הטורקים מכחשים: מה פתאום?  זו היתה מלחמה. לא נכון. אך גם עמים אחרים שאנו כורתים איתם בריתות הינם מרושעים, האמריקאים והרוסים כולם בעייתיים, שקרנים רמאים וצבועים "אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר" (תהילים קמד ח).  אז מדוע כורתים איתם בריתות? אנו חייבים. מהרגע שמדינה מוכנה להסדיר יחסים דיפלומטיים איתנו, אנו קופצים על המציאה. לא רק הטורקים מרושעים, גם הבריטים והגרמנים.  מהו טורקי לעומת גרמני?!  ויש יחסים דיפלומטיים עם גרמניה.

עכשיו בעולם הערבי הסכנה הגדולה היא איראן.  הם באמת רשעים גדולים והם מתחמשים בנשק גרעיני, ואנו לא רואים איך יהיה אפשר למנוע מהם עד תום. הם חסרי תבונה באופן מחריד. זו מדינה של שיעים. סונים יש להם תורה שבעל פה, חדית. השיעים פוסקים ישירות מהקוראן, אומרים דברים קיצוניים שאי אפשר לתאר.  אף אחד לא יודע אם האיומים שלהם הם מילים בעלמא או לא אבל הם מסוכנים.  הטורקים הם גם נגד איראן.  לכן כדאי לנו לכרות ברית איתם.

זו תשובת הרשב"א (ה רלח) שהיו מאפיונרים בקהילה, מאפיונרים כבדים רוצחים וגם גנבים רגילים זוטרים. שהרשב"א כותב שאי אפשר להילחם נגד שניהם בבת אחת. ושיש לכרות ברית עם הגנבים הקטנים, דגי הרקק, נגד הכרישים, אחרת לא נצליח. הרי גנבים קטנים מכירים גנבים גדולים ויוכלו לסייע.  אך הם גנבים?!  ידוע, אך אחרת לא נוכל ללכוד את המאפיונרים המסוכנים. עכשיו הטורקים הם בעייתיים, אבל הם אינם גרועים כמו האיראנים.  אנחנו לא יכולים להיות עם לבדד ישכון, אנחנו צריכים בריתות והסכמים.

נכון, אבל שלושה יהודים בעזה, והטורקים לא מוכנים להתחייב להחזיר. זה כואב מאוד, אך אי אפשר לנהל מדיניות של אומה על פי רגשות של אנשים פרטיים, כמה שאלו רגשות כואבים וחשובים.  כשמנהלים מדינה וצבא צריך לנהל מתוך קרירות שכלית, כפי טובת האומה.

ומה עם הגאוה הלאומית שמשלמים להם 21 מליון דולר?  זה נכון שניפגעת הגאווה הלאומית. אבל של מי? שלנו ושל הטורקים. כל הדיבורים שיש פה, יש אותו הדבר אצל הטורקים.  אדרבה הגאווה הלאומית שלנו מתחזקת בכן שהטורקים מורידים את הראש ומתחננים ורוצים הסכם איתנו. מדינת ישראל מצליחה והיא עשירה, והטורקים צריכם לכרות איתנו ברית אע"פ שהם חושבים שעשינו להם עוול והרגנו להם אנשים. צריך להסתכל בכיוון הזה, בראש של טורקי. 21 מליון דולר הוא כלום מתקציב המדינה. צריך להבין שעוד לא הגיע המשיח וצריך להיות ריאליסט. הכנסת זה לא בית כנסת.

פעם פגשתי באוטובוס את הרב משה לוינגר, שאינו חשוד להיות חלש אלא היה גיבור שבגיבורים.  הוא סיפר ואמר שפעם חזר משה דיין, שר החוץ, אחרי שקיבל כמה תכתיבים מאמריקה. בשיעור של רבנו הרב צבי יהודה, התלמידים, כולל הרב לוינגר, ביקרו אותו קשות. אמר להם רבנו הרב צבי יהודה: "וכי תמיד לא צריך להתחשב בעמים"?