שו"ת הפרדה בין גברים לנשים

הרב שלמה אבינר


ש: מה המקור לכך שחייבים להפריד בין גברים לנשים?

ת: הגמרא סוכה (נא ב. נב א), שבבית המקדש בשמחת בית השואה, הפרידו ביניהם ובנו גזוזטרא גבוהה עבור הנשים.

ש: אבל זה לא מוזכר בתורה?

ת: נכון.  הגמרא בעצמה שואלת שאלה זו, ומשיבה שיש פסוק בדברי הימים שלעתיד לבוא יהיה הספד גדול, או על הריגת משיח בן יוסף או על הריגת היצר הרע, "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד, ונשיהם לבד" (דברי הימים א כח יט).

ש: אבל לא פוסקים הלכה על פי נבואה?

ת: נכון.  אך לפעמים, כן קובעים הלכה על פי דברי הנביאים, שהם עדות למה שקורה, -  כלומר הספדים נפרדים.

ש: אולי זה דין רק בהספד?

ת: הגמרא עושה קל וחומר כפול: אם בהספד שהוא מקום של צער ואם לעתיד לבוא שאין יצר הרע שולט, קל וחומר בבית המקדש בימינו  בשמחת בית השואבה.

ש: לפי זה, הפרדה היא מן התורה או מדרבנן?

ת: הגר"מ פיינשטיין מוכיח שזו חובה מן התורה, שאם לא כן, אי אפשר היה לשנות מתבנית בית המקדש (שו"ת אגרות משה או"ח א לט).

ש: מה צריך להיות גובה המחיצה בבית הכנסת?

ת: הגרמ"פ מקל שדי מעל גובה כתפים, כלומר י"ח טפחים (שו"ת אגרות משה שם.  ב מ. ג כג), שזה די כדי למנוע ערבוב, אך האדמו"ר מסטמר חולק עליו וקובע שצריך למעלה מגובה אדם, כך שהגברים לא יראו את הנשים (שו"ת דברי יואל או"ח י).  וכן הכריעו הפוסקים, מנחת יצחק (ליקוטי מנח"י יד), הרבי מלובביץ האחרון (הלכה ומנהג או"ח סי' צב), שו"ת ציץ אליעזר (ז ח), שו"ת משנה הלכות (ז יד), ועיין פסקי תשובות (קנב אות ד).  וכן רבנו הרב צבי יהודה אמר שבזה, האדמו"ר מסטמר צודק.

ש: ואם אין בית כנסת אחר, מותר להתפלל שם בלי מחיצה?

ת: לא.  אלא שיתפלל ביחידות.  פסקי תשובות (שם 14). 

(אגב, הגרי"ד סולוביצ'יק החמיר מאוד בבתי-כנסיות אשר בהם יושבים האנשים והנשים בתערובת ממש, שזה התחיל מהכנסיות של עובדי עבודה זרה – להתפלל כל המשפחה ביחד, ופירסם בעיתונות איסור על הכניסה לתוכם, ואפילו אם המקום היחידי שאפשר לשמוע תקיעת שופר בראש השנה הוא בבית-כנסת כזה, מן הנכון להישאר בבית ולוותר על מצוות שופר, כי אם ילך לשם, אמנם יקיים מצוות שופר, אך באותו הזמן הרי יעבור על "לא תעשה כן לד' אלקיך". ואם ישאר בביתו, יבטל את מצוות שופר, אך לא יעבור בלאו הנ"ל, ומן הנכון לומר בכהאי גוונא ששב ואל תעשה עדיף. עיין עירובין ק א.  נפש הרב רלב.  דברי הרב עמ' קנו-קנז).

ש: ואם יש מחיצה, מה אם שומעים שירת נשים?

ת: ודאי יש להיזהר.  כך כותב החתם סופר שאסור שקול הנשים יישמע בבית הכנסת (שו"ת חת"ס חו"מ סי' קצ.  פס"ת שם).  ומעשה שבנות במדרשה רצו להתפלל בישיבת מרכז הרב, אך רבנו הרב צבי יהודה שלל, כיון שהן רגילות לשיר, וקולן יישמע.

ש: גם בשיעור תורה צריך מחיצה?

ת: לא.  כידוע שאסור להעמיד מחיצה בשבת בבית כנסת מדין בונה, כי המחיצה מאפשרת את התפילה, לכן נקראת "מחיצה מתרת", אבל מחיצה לשיעור תורה, מותר להעמיד בשבת, כיון שזה "לצניעות בעלמא", כלומר חומרא (שו"ע שטו א הגה .מ"ב ס"ק ה).

ש: אבל ודאי עדיפה מחיצה?

ת: כמובן.  הגרמ"פ התיר דרשה באולם ללא מחיצה כדי לקרב רחוקים כיון שאין דרך אחרת (שו"ת אגרות משה או"ח ה יא), כלומר ישבו משני חלקים האולם, באופן שהנשים לא תהיינה לעיני הגברים.

ש: אבל כמובן לא בערבוביא.  ויש מקור לכך שאסור לשבת מעורב בשיעור?

ת: בגמרא קידושין: "סקבא דשתא ריגלא" (קידושים פא א) ורש"י מסביר: "ריעוע של ימות השנה ליחוד ולעבירה, ימות הרגל, שיש קבוצת אנשים ונשים לשמוע דרשה, ונותנים ונושאים זה".  וכן תוספות: "ריעוע של ימות השנה לייחוד ולעבירה, כלומר ימות הרגל [שיש] קבוצות אנשים ונשים לשמוע הדרשה ונותנין עין זה על זה".  ומסופר שם שאביי היה מסדר מחיצה של קנקנים ביניהם, ורש"י מסביר: "שאם יבואו זה אצל זה, יקשקשו וישמע הקול", כלומר כדי שלא יתערבבו.

ש: נעבור לחתונה.  גם שם צריך מחיצה?

ת: כן מאותו מקור של אביי  שסידר קנקנים.  רש"י מסביר: "מקום קבוצת אנשים ונשים או לדרשה או לחופה, היה מסדר קנקנים של חרס הרבה ביניהם".  אמנם הגרמ"פ חידש שחייבים במחיצה, רק במקום התאספות הרבים, כגון בית המקדש, בית כנסת או שיעור, אבל במקום פרטי כגון חתונה או סתם אסיפה, מן הדין לא חייבים במחיצה (שו"ת אגרות משה או"ח א מד).

ש: זה חידוש גדול!

ת: נכון.  הוא מתבסס על כך שאת קרבן פסח, אכלו גברים ונשים בלי מחיצה (פסחים פו א.  רש"י שם ד"ה והכלה.  אגר"מ שם מא).  אבל הפוסקים לא קיבלו חידוש זה, כגון רבי יצחק רצהבי שדחה כל הוכחותיו (שערי יצחק, אדר תש"ע, עמ' צא) ועיין לב אברהם לרבי אברהם ויינפלד (א קלה). וקרבן פסח, אינו הוכחה כי הוא נאכל במשפחה.

ש: אז בחתונה חייבים מן התורה שתהיה מחיצה?

ת: אם לכל משפחה יש שולחן לחוד, אפשר להקל, כך כתוב באוצר הגאונים בסוף סוכה, אך לא כמה משפחות באותו שולחן.

ש: ובסעודה?

ת: מותר כל משפחה בשולחנה.  כי אין זו סעודה משותפת ואין קשר בין משפחה למשפחה, עיין רי"צ רצהבי (שם).

ש: מה יעשה אדם שמוזמן לחתונה מעורבת?

ת: בעיה גדולה מאוד.  עיין שו"ת הג"ר משה שטרנבוך בנדון (שו"ת תשובות והנהגות ב תרנא).

ש: ובאוטובוס?

ת: גם כאן, אין קשר בין האנשים, וכל אחד הוא לעצמו.  לכן אין חובה באוטובוסים נפרדים, או בחלוקת האוטובוס לשנים, אם כי כמובן, זה יותר טוב.

ש: ואם זה טיול קבוצתי באוטובוס של תנועת נוער?

ת: אז צריך הפרדה.

ש: ומה יהיה אם באוטובוס צפוף מאוד או ברכבת ונדחקים גברים על נשים?  אסור לעלות?

ת: כמובן זה רע מאוד.  אך אין איסור לעלות.  כך פסק הגרמ"פ (שו"ת אגרות משה או"ח א עמ' שכו).  גם כאן לאדם אין קשר עם אחרים.  זה כמו הנאה שבאה לו לאדם בעל כרחו (פחים כה).

ש: יש טוענים שאוטובוסים נפרדים או חלוקות אוטובוס לשנים, זו גזענות כלפי נשים, שוביניזם, הדרת נשים, פגיעה בכבודן.

ת: להיפך.  זה כבודן.  במחקר של "הרשות לקידום מעמד האשה בישראל" במשרד ראש הממשלה, כתוב ש-48% טוענות שיש הטרדת נשים ומעשים מגונים בתחבורה הציבורית, ו-25% מדווחות שהם בעצמן סבלו מזה, ו-70% דורשות שהנושא יטופל.  וכמובן, אי אפשר לשים בכל אוטובוס שוטר של משמרת הצניעות.

ש: ומה עם חנות סופר?

ת: גם זו בעיה.  מן הדין מותר, שהרי לא מתאספים שם יחד, אלא כל אחד עסוק בעצמו, אבל למעשה לפעמים זה מאוד צפוף, ולא צנוע.  ועיין נטעי גבריאל הלכות אבלות (ח"א פה ח).  בעבר אצל הספרדים, נהגו שרק גברים הלכו לשוק ונפתרה הבעיה.  הראשון לציון הג"ר יצחק ניסים, היה הולך לשוק עם הסלים, ולא אשתו.  ב"ספר טבריה" מסופר שבעיר הזאת, שהיה שוק לנשים עבור אשכנזים ושוק לגברים עבור ספרדים...

ש: ובמקומות עבודה?

ת: יש כבר תשובת הרדב"ז שעבודה משותפת היא אסורה.  אבל הכל תלוי במציאות.  ויש חוברות שלמות של חרדים, כיצד לנהוג בעבודה.  הכלל הוא: נימוס וכבוד כן, ידידות לא.

ש: ומקומות בילוי?

ת: ודאי צריך הפרדה.  זה לשון הרמב"ם: "חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים... וכן יזהירו לכל העם כדי שלא יתערבו אנשים ונשים בבתים לשמחה, ולא יימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה" (רמב"ם, הלכות יום טוב ו כא).  וכן נפסק בשולחן ערוך: "חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות, שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה.  וכן יזהירו בדבר זה לכל העם, שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה, ולא ימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים" (שו"ע או"ח תקכט, ד).

ש: אפשר לקבל מקור פשוט  לדין  הפרדה, הנגיש לכל אחד?

ת: קיצור שולחן ערוך לגבי ברכת המזון בחתונה: "צריכין ליזהר, שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד, אין אומרים שהשמחה במעונו, כי אין שמחה כשיצר הרע שולט" (קמט א).

ש: דין זה מקורו בספר חסידים (שצג), אך כידוע הלבוש פסק שאפשר להקל (מנהגים).

ת: נכון.  אך יש אומרים בצער לגבי דברי הלבוש, שאז היה לנשים לבוש...

ש: ובסיכום?

ת: דברי השולחן ערוך: "יהיו כולם קדושים" (שו"ע או"ח תקכט ד).