הפקעת קידושין של מסורבות גט

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: מידי פעם עולה הצעה לפתור בעיית מסורבות גט על ידי הפקעת קידושין.

ת: אם זה עולה מידי פעם, סימן שזו הצעה דחויה בפעמים הקודמות, ושוב דבר לא התחדש.

ש: אבל זה מופיע בגמרא?

ת: ודאי זה מופיע כמה פעמים בגמרא, ואכן במה שהגמרא אמרה שיש הפקעת קידושין, יש, ובמה שהיא לא אמרה, אין.  למשל, אדם מקדש אשה בעל כרחה, כיון שהוא עשה שלא כהוגן, החכמים הפקיעו את קידושיו (בבא בתרא מח ב).  או אדם שלח גט לאשתו, ואחרי שיצא השליח, הוא ביטל את השליחות, ואז הגט שהוא נתן איבד תוקפו, אך האשה חושבת שהיא מגורשת, תתחתן, תעבור על איסור אשת איש והילדים יהיו ממזרים, לכן חכמים הפקיעו את הקידושין (גיטין לג א).  ויש עוד כמה דוגמאות (כתובות ג א.  יבמות צ ב.  יבמות קי א).

ש: כיצד יש כח לחכמים לבטל קידושין שחלים מן התורה?

ת: יש שני הסברים אצל רבותינו הראשונים: הראשון הוא שכל המקדש, מקדש על תנאי שחכמים מסכימים (ריטב"א מובא בשטמ"ק כתובות ועוד),  - או לפי רבי עקיבא איגר על מנת שלא ימחו (שם) - , וכיון שחכמים אינם רוצים, אז הקידושין בטלים למפרע.

ש: אז יוצא למפרע שהם לא היו נשואים אף פעם מהרגע הראשון.

ת: נכון מאוד.  הם חיו יחד בלי נישואים.  אבל זה כדי להציל את האשה שקבלה גט חסר תוקף מאיסור אשת איש והילדים מממזרות, שזה הרבה יותר חמור.

ש: אם הבנתי היטב, זו גם תהיה סיבה לא להשתמש בשיטה זו באופן גורף, כי יצא שזוג שהתחתן כראוי וחי בשלום, ונולדו לו ילדים, פתאום נוצר מצב שלא היו נשואים.

ת: נכון, זה דבר בלתי מסתבר.  והטעם השני הוא הפקעה, כיון שאדם מקדש בכסף, החכמים מפקירים את הכסף, והקידושין לא חלים מהרגע הראשון (רמב"ן מובא בשאמ"ק שם ועוד), כגון מי שמכריח אשה לקבל קידושין.

ש: איך חכמים יכולים להפקיר כספו של אדם?  הרי זה שלו?

ת: הפקר בית דין הפקר.  כמו בזמן עזרא ונחמיה, שמי שלא ייענה לקריאה לבוא לירושלים, יוחרם רכושו.

ש: ואולי אין מחלוקת על סברת  ביטול קידושין, וזה תלוי במקרה, כגון שני המקרים שהבאנו.

ת: באמת יש ארבע שיטות בראשונים.  א. תמיד תנאי.  ב. תמיד הפקעה.  ג. מחלוקת סוגיות, יש סוגיות שהטעם הוא תנאי ויש סוגיות שהטעם הוא הפקעה.  ד. תלוי במקרה, יש מקרה שזה משום תנאי ויש מקרה שזו הפקעה.

ש: נבוא לעניינינו של מסורבות גט.  למה לא להשתמש בשיטה זאת כמו שיש מציעים?

ת: זו לא שיטה כללית וגורפת והיא נאמרה בגמרא רק במקרים מסויימים, ואי אפשר להרחיב מסיבות שונות.  הרי המציעים אינם הראשונים בהיסטוריה שגילו את הגמרא. רבותינו הראשונים גם למדו גמרא ולא הציעו זאת.  וכן גדולי הפוסקים בדורות.  צריך קצת שכל וקצת ענווה לא להחשיב את עצמו גדול מהם.

ש: זה טיעון אחד נגד או שני טיעונים?

ת: שניים.  א. הגמרא אמרה זאת במקרים מסויימים ולא במקרים אחרים.  כך כותבים הרשב"א (שו"ת הרשב"א אלף קפה), הריב"ש (שו"ת ריב"ש שצט) והחכם צבי (שו"ת חכם צבי קכד).  ב. הראשונים ראו את הגמרות, ידעו כלל זה, ולא הרחיבו אותו למסורבות גט, ואנו לא חכמים מהם.  ג. יש גם הטיעון שהזכרת קודם שזה הופך למפרע את בני הזוג כחיים בלי קידושין, כלומר לא נשואים.

ש: פרופסור אחד הציע שבמקרה של מוסרבות גט, תהיה חקיקה בכנסת של הפקעת כסף הקידושין, הקידושין יתבטלו למפרע, והוא ביסס זאת על כח תקנת הקהל.

ש: אין לזה שום ערך.  תקנות הקהל צריכות אישור "אדם חשוב", כלומר תלמיד חכם, והחכמים לעולם לא יסכימו.

ש: ורב אחד הציע שהרבנות הראשית תוציא תקנה להפקעת כסף הקידושין.

ת: הרבנות הראשית לישראל חשובה מאוד, אך היא לא בדרגת הפקר בית דין הפקר.

ש: בעבר היה רב במצרים שהעלה למעשה עצה זו?

ת: הוא דעת יחיד.  וזה גם היה במקרה יוצא דופן שבחורים רבים מופקרים התחתנו עם בחורות, ואחר כך הפקירו אותן ונעלמו או דרשו כופר גבוה תמורת גט, ואי אפשר היה לעשות נגדם שום דבר.  מכל מקום, זו דעת יחיד, ולמעשה הפוסקים שללו זאת.  וזה חמור לעורר אצל נשים מסכנות תקוות  שוא להשתמש בשיטה זו, כמו ששומעים מידי פעם, ואז כשמתחתנת היא עוברת על לא תנאף והילדים ממזרים.  זו רשעות כלפיה.

ש: אז מה יהיה עם אותן מסורבות גט שסובלות?

ת: א. יש לדעת שהמקרים של מוסרבות גט הם נדירים.  כמובן, גם את המקרים בודדים יש לפתור, אך יש לראות כל בעיה בפרופורציה.  ב. יש אמצעי לחץ שונים על הבעל הסרבן שמותרים על פי ההלכה ואפשר להשתמש בהם, כגון חרם דרבנו תם.  ג. אגב, כמו שיש נשים מסורבות גט, יש גם גברים מסורבי גט, ובמספר גדול יותר.  כמובן, אין זה פותר את הבעיה של הנשים, אך כדאי לדעת זאת.

ש: ובסיכום?

ת: הרעיון הזה בטל ומבוטל.  אלא לפעול באותם הדרכים של כל הדורות.  ולהודות יומם וליל לרבנים שפותרים כמעט כל הבעיות.  והמקרים הבודדים שלא נפתרו, גם הציבור הקדוש בעם ישראל צריך להפעיל לחץ חברתי על אותם גברים.