כיצד להתייחס לתמורות הפוליטיות במדינה?

הרב שלמה אבינר

[שיחה]

 

שאלה: כיצד להתייחס לתמורות הפוליטיות של עזיבת שני מנהיגי הבית היהודי?

תשובה: לא להתייחס.  זה לא המקצוע שלנו.  פה זה ישיבה, בישיבה לומדים תורה.  פה זה לא עיתון.  פה זה לא במה פוליטית.  פה זה לא הכנסת.  הכנסת איננה בית כנסת.  זה לא הנושא שלנו.

למה זה לא השאלה שלנו?  הנהגת המדינה היא לא מצווה?!  וודאי היא מצווה, אבל  אין לערבב בין מצווה לתורה.  מצווה להיות רופא, בוודאי, אז למה לא לומדים פה רפואה?  כי היא לא תורה אלא רפואה. אלא צריך ללמוד אתיקה רפואית.  יש מצווה לבנות את ארץ ישראל, אז למה לא לומדים פה חקלאות?   אנחנו לומדים מצוות התלויות בארץ.  אנחנו לא לומדים את הדברים האלה, לא בגלל שהם לא חשובים, אלא בגלל שהם לא הנושא שלנו.

כמובן, לקראת הבחירות צריך לנתח את כל המפלגות, איפה הטוב ברובו ואיפה הרע במיעוטו, כדי לדעת  בעד מי להצביע.  כי מי שלא הצביע, זה כאילו הצביע למפלגה הכי גדולה.  אז יום לפני הבחירות נשבור את הראש. עד אז יש תמורות, יש חיבורים ויש ניתוקים, כידוע.

גם כשצריך להצביע, כבר  הבאנו  מה שכתוב בשו"ת החתם סופר (חו"מ קס) מובא בפתחי תשובה (חו"מ ח סק"ב), שבבחירות לכל בוחר יש דין דיין, לכן הוא חייב להצביע על פי דעתו, כפי מה שהוא רואה כטובת הענין, ולא כפי דעתם של אחרים גם אם הם גדולים ממנו. ולכן בדיני נפשות כדי להיות בטוח שלא יהיה מושפע, מתחילים מן הקטן.  אז לפני הבחירות, הרבנים צריכים לומר מה שהם חושבים ואחר כך כל אחד יחשוב מה הכי טוב שהוא יצביע בשביל כלל ישראל.

אם כן יש להבחין בין רפואה לבין אתיקה רפואית, ויש להבחין בין פוליטיקה לבין פילוסופיה פוליטית.  פילוסופיה פוליטית היא תורה. בעברית זה נקרא פוליטיקה וזה נקרא פוליטיקה, אבל אפשר להבחין ביניהם   - מנהיגים או עסקנים.  המנהיג הוא קובע כיוון, הוא מושך אל הכיוון. דוד המלך היה מנהיג.  כך  כתוב באורות (עמ' קיד), אפסו גיבורי החיל ענקיים וירבו במקומם עסקנים נמוגים ודלי מעש.  הפוליטיקאים הם סוחרים.  אין איסור להיות סוחר, אבל הם סוחרים. אבל אנחנו לא לומדים פה להיות סוחרים.

מבחינת הנהגה מדינית, מה ששני אלה עזבו, על זה נאמר ברוך שפטרנו.  כי אחד הוא לא דתי והשני לא כל כך עם מסירות נפש לתורה.  הרי, בשביל זה צריך מפלגה דתית.  האמת, הרב הלל צייטלין כותב שמפלגות זה שנאת חינם.  הכי טוב שלא יהיו מפלגות, מלך אחד מולך על כולם, כמו שכתוב בספר המצוות לרמב"ם שהמלך הוא המקבץ את כל האומה.  אבל בינתיים יש מפלגות. אז אולי שלא תהיה  מפלגה דתית?  יהיו מפלגות חילוניות ובכל מפלגה יהיו דתיים, וכל אחד ימשוך את המפלגה לכיוונו. זו סברא מענייננת ואכן בכל מפלגה יש דתיים.  אבל הגרי"ד סולובייצ'יק אמר שאי אפשר לסמוך על מפלגה לא דתית כדי לקיים את ענייני התורה.

הרי הם מבטיחים שהם ישמרו על התורה? אלא שזה שאלה איך הם ישמרו.  משל למה הדבר דומה?  -  שמור לי על הכסף.  – בסדר.  הוא שם בכספת ושומר לו, אך זה נגנב. ובאמת זה היה זהב, ולו ידע, היה שומר יותר טוב. מפלגה לא דתית, אם היא ישרה וטובה, היא תשמור על התורה והמצוות כמו על כסף, אבל לא כמו על זהב, והתורה  היא זהב!  לכן אי אפשר לסמוך עליהם. כל המפלגות הם אנשים טובים, אבל אי אפשר לסמוך עליהם שישמרו על התורה, גם התורה של קיום הפרט, כדי שהפרט יוכל לקיים תורה כמו כל יהודי הגלות, וקל וחומר לשמור על התורה הכללית של הנהגת האומה.  וכמו שהגדיר רבינו הרב צבי יהודה  את מפלגת המזרחי: תחיית האומה בארצה על פי תורתה. ולכן, ההכרעה היא  שצריך מפלגה דתית, אנשים צדיקים ויראי שמיים שישמרו עליה.  לכן ברוך שפטרנו מעונשם של אלו.

וכי זה לא מעליב שאנחנו אומרים ברוך שפטרנו? לא. כשאתה אומר את זה לילד שלך בבר מצווה זה מעליב? לא, זה לא מעליב, אלא שעכשיו הוא ברשות עצמו.    עכשיו אפשר למצוא יותר טוב  מאלו שעזבו.  גם המורה לפעמים מפנה את מקומו. האם זה המורה בשביל התלמידים או התלמידים בשביל המורה?  אם המורה כשל אז מחליפים אותו, זה המורה בשביל התלמידים.  ולפעמים מפטרים עובד במפעל כי הוא לא מועיל.  זו חברה כלכלית, זה לא גמ"ח,  ואם אינו מועיל, אז מפטרים אותו.  אנחנו שמחים על מה שיש אבל אינינו משלימים עם מה שיש.   

כמובן לפטר פוליטיקאים  אינו דבר פשוט, הם דואגים לעצמם, אבל אם הם בעצמם הולכים, מה טוב.  עכשיו צריכים לחפש בעלי כשרון מדיני ויראי שמיים.  צריך אנשים עם  הרבה יראת שמיים.  אדם רגיל צריך יראת שמיים, ואדם פוליטי צריך פי עשר יראת שמיים, כי חיים פוליטיים הם דבר קשה. הכל שם מלא קומבינות ושקרים.  כמו שאומר מרן הרב קוק: עסקנים  דלי מעש.  מלך צריך פי אלף יראת שמיים, ודוד המלך שהיה מלך, וכשעשה חטא אחד, ועשה תשובה גדולה, וגם החטא הזה הוא חטא זעיר, שאוריה גירש אותה כי יצא למלחמה וכו'.  זה לא כמו הפילוסוף הפוליטי מקיאבלי שאומר שבפוליטיקה הכל מותר, אין מוסר בפוליטיקה.

הרמב"ם כותב בהלכות מלכים פרק ראשון, שצריך מלך עם יראת שמים.  אם יורשו של מלך  מלא יראת שמים אבל בלי חכמת הנהגה, משאירים אותו ומלמדים אותו חכמה.  אבל יורשו  ללא יראת שמים, על אף שהוא מוכשר, אינו זוכה למלוכה.  יתר על כן, אם מינו מלך עם יראת שמים ונפלה יראת השמים שלו, מפטרים אותו, כמבואר ברמב"ם בהלכות כלי מקדש.

בגלל עזיבה זו,יש אנשים שנכנסו ללחץ.  אדרבה, נחפש אנשים יראי שמיים שימלאו את  מקומם.

אמנם המזרחי תמיד היה פשרן, כמבואר באגרות של הרב קוק, והוא היה רוצה שהמזרחי יהיה המנהיג של כל התחיה הלאומית, אבל הם פשרנים. אבל יש מדרגות בפשרנות. יש פשרן מאידאל. יכול להיות שבחיים שלו הוא מאוד ירא שמיים, אבל הוא חושב שבהנהגת האומה צריך להיות מאוד פשרן, כי אם לא כן, נאבד את הכל. זו טעות. פשרות אתה יכול לעשות בכסף שלך בבית דין, אבל פשרות בתורה ומצוות זה לא שלך אלא של רבונו של עולם.  נכון שצריך סבלנות, אבל סבלנות זה לא להתפשר. סבלנות זה לא ויתור ופשרה.  לכן צריך אנשים יראי שמיים.

צריך לדעת שגם בציבור הלאומי דתי הפשרן, יש דברים שהוא לא פשרן.  יש דברים שהוא ימסור את הנפש.  הוא ימסור את הנפש כדי שהילדים שלו יהיו דתיים וכן עוד דברים.

 פני הדור כפני הכלב, מנהיגי הציבור לא עומדים על האמת, אלא כל רגע מסתכלים אחורה לראות מה אומרים כולם וככה עושים.  העסקן  רוצה למצוא חן בעיני הקהל, אבל אנחנו רוצים מנהיגים יותר גדולים.