חינוך מעורב?  פה זה לא יוון!

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: כיצד להתייחס לאנשים שבזמן האחרון פרסמו שחינוך ילדים צריך להיות דווקא מעורב?

ת: למה להתייחס.  זה נושא משעמעם.  לצערנו יש אנשים עם עיסוק  כפייתי לשנות את ההלכה בכיוון שהכל יהיה מעורב.

ש: באמת, מה גורר אותם לזה?

ת: מה?  היצר הרע!  ד' ברא את האדם עם יצר טוב ויצר רע, צריך ללכת על פי היצר הטוב ולהתגבר על היצר הרע.

ש: אך זו טענתם שיש לחנך את הילדים להתמודד עם היצר ולהתנהל בדרך נכונה...

ת: זו מכבסת מילים.  לא מתמודדים עם היצר הרע על ידי שנכנעים לו, אלא על ידי שלוחמים נגדו ומנצחים אותו. מסילת ישרים פרק א.  חינוך הילדים הוא להרגילם להתנהג עתה כמו שיצטרכו להתנהג כשיגדלו, והרי כשיגדלו חברה מעורבת תהיה אסורה. 

ש: זה בדיוק, הם אומרים שחברה מעורבת מותרת.

ת: הם אומרים!!  שיהיו בריאים.  אבל רבונו של עולם אומר להיפך, ראה סוף גמרא קידושין.  הרי הם אינם גדולי הדורות ופוסקי הדורות ואינם יותר חכמי התורה מחכמינו לאורך כל הדורות.

ש: אז אין מובן לביטוי "חברה מעורבת צנועה"?

ת: זו סתירה במילים.  הרי אסור להסתכל על נשים!  אסור לצחוק עם נשים!  זה כאילו לאכול מרק מלא תולעים בלי לאכול תולעים.

ש: אבל אינינו חרדים?!

ת: מה זה קשור לחרדים?  הרמב"ם פוסק שיש לגברים ונשים להתרחק מאוד מאוד (הלכות איסורי ביאה כא) והוא היה חרדי?!  השולחן ערוך פוסק כן (אה"ע כא) והוא היה חרדי?!  הקיצור שולחן ערוך פוסק כן (קנב ח) והוא היה חרדי?!  מרן הרב קוק מסכם "ההשתדלות למנוע התערבות המינים בקיבוצים היא כחוט החורז במהלך התורה בכללה" (מאמרי הראיה 189), "התורה בכללה" היא חרדית?!

ש: אז במה אנו לא חרדים?

ת: לא בכך שנגרע מהתורה.  בל תגרע. כל אשר דיבר אלהים נעשה ונשמע.

ש: אז נשאל אחרת.  מה אנו מוסיפים?

ת: אנו לא מוסיפים שום דבר.  בל תוסיף.  אנו רק מזכירים ומחזירים דברים פשוטים ויסודיים שנשכחו לאורך הגלות.

ש: כלומר?

ת: בנין האומה בארצה על פי תורתה.  אך לא פחות תורה, אדרבה, כדי לבנות אומה צריך יותר תורה.

ש: הם טוענים: וכי אהבת ישראל אינה כוללת אהבת הנשים?

ת: טענה דמגוגית ידועה.  מרן הרב קוק מסביר שצניעות אינה שנאה אלא מטרה כללית עליונה (מידות הראיה ערך צניעות).  כך אמר רבנו הרב צבי יהודה: "אין לערב בחורים ובתולות יהודיים.  כל נשמה של בחורה היא חלק מקדושת ישראל, וכן כל נשמה של בחור, והפסוק מתחיל בנשים: כה תאמר לבית יעקב – אלו הנשים.  שניהם חלקים חשובים מאוד, אבל לא ביחד" (שיחות הרב צבי יהודה, בנין הבית 47).

ש: אבל אם לא ייפגשו ולא יכירו, כיצד יתחתנו?

ת: טענת הבל, החרדים גם מתחתנים יותר צעירים, וגם במספרים יותר גדולים, וגם מתגרשים פחות.

ש: אמנם נכון שחברה מעורבת אסורה, אבל אי אפשר להתעלם מן המציאות: למעשה אצל הרבה דתיים, הכל מעורב.

ת: יש הבדל גדול.  אנחנו יודעים שיש חסרונות במציאות.  אנו לא מלאכים, אני לא מלאך, אתה לא מלאך.  אבל מכאן למתן לגיטימציה הדרך ארוכה.  עיין עקידת יצחק פרק כ לגבי חטא סדום.  רבנו הרב צבי יהודה נשאל אם מותר לכתחילה להצטרף ליישוב דתי שיש בו בית ספר מעורב.  הוא השיב שאם אמנם אי אפשר לתקן בבת אחת, אפשר להצטרף מתוך גישה על מנת לתקן ולא מתוך יאוש, הזנחה, עזיבה והסכמה על הקיים (בנין הבית 48).  אמרנו: פה זה לא יוון.

ש: זה מה שתמיד למדנו: סבלנות אינה ויתור.

ת: יש למחות מתוך אהבה.  ראה סגנון מרן הרב קוק נגד בתי ספר מעורבים:

"אך מה שהוא נעלה מכל ספק הוא, מה שהרשו לעצמם כעת מנהלי הגימנסיה, לקבץ את שני המינים יחד, צעירים וצעירות, בבית לימוד אחד, ובמושב אחד בלא שום הגדרות של צניעות ודרך היהדות, שהיא גם כן דרך התרבות האנושית ברוב ארצות הנאורות, וראשית חטאת החלה בבתי הספר של המושבות.  ד' יודע איזה תוצאות של קלקלות מוסריות תביאנה הנהגות אלה" (אגרות הראיה א, עמ' שטז).

"המינים, הבנים והבנות, צריכים להתבדל במחלקות מיוחדות.  אין שיעור לקלקלה החינוכית, הבאה ע"י איחוד בלתי-טבעי זה בבתי-ספרנו, לקטנים וגם לגדולים" (שם ב, עמ' נב).

"העירוב של המינים, הבנים והבנות, בכל בתי הספר, ביחוד הגמנסיה, שאנו עוסקים כבר בבוגרים... דיו לנו להראות בידם, לא את דגל ישראל סבא, כי אם את דגלה של יון העתיקה" (שם שם, עמ' סג).

ש: יוון העתיקה... ובסיכום?

ת: מתוך אגרת של רבנו הרב צבי יהודה:

"בכל יום אנחנו חוזרים ומשננים ומשבחים בפסוקי דזמרא בהללויות הסדר הנורמלי היהדותי של בחורים וגם בתולות, זקנים עם נערים (ספר חסידים קסח).

עכשיו הלא לא נעשה שקר בעצמנו שכאילו הותרה העירבוביה של בחורים ובתולות.

ואמת מארץ תצמח.

מזקנים מדורות קדומנו נלמד ונמשיך כל תוקפה של גבורת הצניעות היהדותית במרום תפארתה בישראל, בברכת טהרתה הקבועה והקיימת. 

בציפיית ישועתנו השלמה".