יש ספרים לא חינוכיים

הרב שלמה אבינר

[ראיון]

 

ש: כיצד להתייחס להחלטת שר החינוך להוציא מבתי-הספר ספר עם תכנים שליליים?

ת: בודאי הוא צודק.  יישר כח.  צריך ספרות טהורה.  אוי כמה כתב על זה מרן הרב קוק.  הרי הספרות פועלת על הנפש.  וצריך ספרות שמעוררת רגשות נעלים.

ש: אז עכשיו נשלול במדינת ישראל את חופש הביטוי?

ת: לא זה העומד עתה על הפרק.  ובודאי שחופש הביטוי יש לו גבולות.  עיין אגרת כ של מרן הרב קוק.  אבל כאן העניין הפוך: האם יש לעורר אצל התלמידים נטיות נפש שליליות.

ש: אינינו סומכים על כח השיפוט שלהם ויכולתם להתגבר על היצר הרע?

ת: לא.  אינינו סומכים על כל אדם, במיוחד על ילדים.  עיין רמב"ם הלכות עבודה זרה ב ב-ג לגבי הגבלות הקריאה בספרים.  ובאשר ליצר הרע, אין צורך לעורר אותו.  הוא עושה את עבודתו מעצמו די והותר.

ש: אבל גם בתנ"ך ואצל חז"ל יש תיאורים שליליים?

ת: בודאי.  כתוב בתורה שאדם הראשון חטא, שקין הרג את הבל, שדור המבול חטא ועוד.  אבל הכל תלוי באיזו גישה מתארים את הרע, בגישה שלילית או אוהדת.  אף אחד לא אמר שיש לשמור את הילדים רק במבחנה סטרילית, אך כאמור תלוי אם קוראים לרע רע ומוקיעים אותו.  במילים אחרות: כאשר התנ"ך מתארים דברים רעים, אנו עומדים במקום האור, מסתכלים משם על החושך ומתארים את החושך במילים של אור.

ש: כל זה הדרכה רוחנית מחשבית או גם הלכה?

ת: בודאי הלכה גמורה בשולחן ערוך: "דברי חשק כגון ספר עמנואל... אסור לקרות בהם... ועובר משום אל תפנו אל האלילים, אל תפנו אל מדעתכם, ובדברי חשק איכא תו (=יש גם) משום מגרה יצר הרע.  ומי שחיברן ומי שהעתיקן ואין צריך לומר המדפיסן מחטיאים את הרבים "(שו"ע או"ח שז טז).

ש: מה זה ספר עמנואל?

ת: "מחברות עמנואל" שכתב עמנואל הרומי שהיה חי לפני 700 שנה בערך.  יש שם גם דברי יראת שמים אך לצערנו  גם דברים לא יפים ולא צנועים, ולכן רבי יוסף קראו יצא נגדו בכל תוקף.

ש: וחכמים אחרים?

ת: גם כן.  כגון רבי משה דה ריאטי בספר מקדש מעט וכן רבי עמנואל פרנסיס בספר מתק שפתיים.  גם בדורותינו הרב זאב יעבץ כתב עליו כי חלל את כבוד בית השיר העברי, אשר מבחר תפארתה היה לשרת בקודש, ונקעה מדבריו כל נפש טהורה בישראל.  ועיין אוצר ישראל לרי"ד אייזנשטיין.

ש: אז שר החינוך צדק?

ת: כן.  מאה אחוז.  חינוך אמיתי הוא חינוך טהור.  יישר כחו.

ש: ובסיכום?

ת: דברי מרן הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים: "הספרות, ציורה וחיטובה, עומדים להוציא אל הפעל כל המושגים הרוחניים, המוטבעים בעומק הנפש... מובן הדבר, שרק את אותם האוצרות שבהפתחם מבסמים הם את אויר המציאות, טוב ויפה לפתח.  'מכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים' (שבת פח ב).  אמנם אותם הדברים הגנוזים, שקבורתם היא ביעורם, להם מתוקנת היתד שעל אזינינו לחפור ולכסות.  ואוי לו למי שמשתמש ביתידו לפעולה הפכית,  למען הרבות באשה" (עולת ראיה ב ג).